א.פ. נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה להתיר למבקשת (להלן: "התובעת") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ענף נפגעי עבודה בעקבות תאונה מיום 16.12.08 אשר קבעו כי נכותה הנפשית של התובעת אינה קשורה לתאונה שבנדון ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי (להלן: "הבקשה"). המשיבה (להלן: "הנתבעת") התנגדה לבקשה.

עובדות המקרה

התובעת ילידת 1961, נפגעה בתאונת דרכים, שהינה תאונת עבודה, ביום 16.12.08. התובעת פנתה לחדר מיון ביום התאונה, היא נבדקה ושוחררה ללא כל ממצא רפואי.

בעקבות פגיעתה פנתה התובעת למל"ל ענף נפגעי עבודה והוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה ביום 14.12.10, כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה. התובעת נבדקה על ידי מספר וועדות רפואיות אשר קבעו כי לא נותרה לה נכות צמיתה והיא הגישה מספר עררים שנדחו. גם טענתה להחמרת מצבה הרפואי נדחתה על ידי המל"ל ענף נפגעי עבודה.

בחוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם המל"ל שניתנה ביום 12.3.13 ציין ד"ר ברקוביץ בממצאי הבדיקה, כי התובעת סובלת מ"אפקט חרדתי בעיקר ואין עדות לסימנים פסיכוטיים" ובהמשך קבע כי "לא ניתן לקבוע שמצבה הנפשי כעת קשור לאירוע מתאריך התאונה 16.12.08. גם בגלל שמרכיבים נפשיים דיכאוניים היו הרבה זמן לפני האירוע וגם בגלל שלאחר התאונה הנ"ל חזרה לעבוד, עוד שנתיים מלאות ואין שום מסמך רפואי, שמצביע על תלונות נפשיות בתקופה הזאת (ההדגשות במקור). אי לכך, כאמור לא ניתן לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבה הנפשי ובנקודה זו לא מקובלת חוו"ד של ד"ר פרנקל מתאריך 29.1.13 אשר כן מייחסת קשר. אי לכך לא קיים קשר סיבתי בין התאונה הנדונה לבין תלונותיה בתחום הנפשי".

ביום 1.12.13 קבעה הוועדה הרפואית לעררים כי לתובעת נכות צמיתה משוקללת בתחום הנוירולוגי בשיעור 19%, והיא דחתה את הערר בתחום הפסיכיאטרי מהטעם ש"אין קשר סיבתי בין מצבה הנפשי לבין התאונה הנדונה. מאחר והתובעת נטלה טיפול בנוגדי דיכאון טרם התאונה הנדונה, על רקע מחלת הפיברומיאלגיה שאינה קשורה לתאונה הנדונה ובבדיקות חוזרות לא נמצא סימני PTSD וכן התאונה לא גרמה להחמרה במצב הנפשי, ופנתה לטיפול פסיכיאטרי סדיר רק כשנתיים לאחר התאונה הנדונה".

בעקבות קביעה זו הגישה התובעת את הבקשה דנן.

יצוין, כי עובר להגשת בקשה זו הגישה הנתבעת בקשה להבאת ראיות לסתור לאור קביעת הוועדה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי בשיעור 19% בעקבות התאונה והבקשה התקבלה. בימ"ש מינה מומחה בתחום הנוירולוגיה, ד"ר אריה קוריצקי, שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 5% בעקבות התאונה. בנוסף המליץ המומחה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

עוד יצוין כי אין מחלוקת, שהתובעת סבלה מפיברומיאלגיה עובר לתאונת הדרכים והיא טופלה בתרופות נוגדות דיכאון.