ת"א 2167-10-11 חברת פי.וי.רן. בע"מ נ' רשות המיסים בישראל מכס אשדוד

1.עניינה של תובענה זו, שהוגשה ביום 2.10.11, סיווג מייצבים לפלסטיקה (להלן – הטובין) אותם מייבאת התובעת לצורך עיסוקה בייצור פי.וי.סי. יריעות פלסטיק.

2.המדובר בחומר בשם BT53C , שסווג על ידי התובעת בפרט מכס 38.12.3000 לתעריף המכס, שעניינו "תכשירים נגד חמצון ומייצבים מורכבים אחרים לגומי או לפלסטיקה", ואשר הינו פטור ממכס, בעוד שלדעת הנתבעת היה מקום לסווגו בפרט 29.31.0040 , שעניינו "תרכובת אורגנו – אנאורגניות אחרות", ואשר היה חייב במכס בתקופה הרלבנטית לתביעה.

3.כתוצאה מהבדלי הסיווג, נאלצה התובעת , לטענתה, להפקיד, תחת מחאה, פיקדון בגובה חסר המס שנגרם מהסיווג על ידה, ועתה היא דורשת החזר מס ששולם ביתר בסכום של 110,000 ₪.

יצוין כבר כעת, כי לדעת הנתבעת לא מדובר בפיקדון אלא בגירעון סופי, שנקבע לאחר שהסיווג של הטובין שונה על ידי הנתבעת, המס שולם והטובין שוחררו .

על כן, טוענת הנתבעת כי בכל מקרה , גם אם בית המשפט יחליט לקבל את התביעה - יש לבחון אם התמלאו תנאי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) התשכ"ח – 1968 (להלן – חוק מסים עקיפים), אשר קובע כי יתר יוחזר אם המבקש יוכיח שהוא לא מכר את הטובין , או שהוא מכר אותם ואולם סכום היתר לא נכלל במחיר ששילם הקונה.

4.מהחומר שהוצג על ידי הנתבעת וצורף לתצהיר של מר רפפורט אנדרי, מהנדס מעריך (ממונה פרויקטים) ביחידה המקצועית בבית המכס אשדוד (להלן – רפפורט) מתברר כי בשלב הראשון המציאה התובעת, לבקשת המכס ולצרכי סיווג, מסמך מידע שבו צוין רכיב אחד בלבד תחת סעיף הרכיבים

DIBUTYL TIN MALEATE""

(להלן – החומר), אולם תחת סעיף האחוזים צוין כי מדובר ב"סוד מסחרי".