ת"א 21650-11-14

התובעים רכשו מהנתבעים חנות באריאל בשנת 2003.

התובעים היו מיוצגים ע"י עו"ד קונסטנטין בויקו אשר אמור היה לטפל ברישום הזכויות על שמם.

אין מחלוקת בין הצדדים כי העסקה הושלמה והתמורה שולמה במלואה, אלא שהתברר לתובעים במועד מאוחר בהרבה לעסקת המכר, בשנת 2012, כי הזכויות בנכס לא הועברו על שמם ע"י עו"ד בויקו. עוד התברר להם, כי עו"ד בויקו עזב את הארץ ולא ניתן לאתרו.

לפיכך פנו התובעים, ישירות ובאמצעות באת כוחם, לנתבעים בבקשה כי יחתמו שוב על המסמכים הנדרשים לצורך העברת רישום הזכויות בנכס.

הנתבעים סרבו וטענו כי מילאו את חובתם החוזית סמוך לאחר ביצוע העסקה, כי אין בידיהם היום עותקים של מסמכי העסקה וכי חתמו על ייפוי כח בלתי חוזר לעו"ד בויקו, וכי הם עלולים להיתבע על ידו באם יחתמו ייפוי כח נוגד לעו"ד אחר. כן טענו כי הם חוששים שחתימה על מסמכים חדשים תטיל עליהם מחוייבות כספית כלפי הרשויות והגופים המעורבים, וכי חלה התיישנות על התביעה.

התובעים טוענים כי משנאלצו להגיש תביעה לבית המשפט, בחלוף הזמן ולנוכח סירוב הנתבעים לחתום, הרי שעל הנתבעים לפצותם לפי סעיף 9.0.2 להסכם המכר, לפיו על הנתבעים לחתום על כל מסמך נדרש לשם ביצוע ההסכם בפני הגופים המוסמכים.

הנתבעים טוענים כי דווקא התובעים הם שצריכים לפצותם על החשיפה לתביעות מגופים שונים לרבות עו"ד בויקו ועל עגמת הנפש שנגרמה להם עקב גרירתם להליך משפטי.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני סבורה כי ניתן היה לפתור את המחלוקת עם מעט רצון טוב ויצירתיות משני הצדדים.

ניתן להבין את חששם של הנתבעים מלהיתבע ע"י גופים שונים הנוגעים בעסקה או ע"י עו"ד בויקו שקיבל מהם ייפוי כח בלתי חוזר, אך חשש זה ניתן להפיג ע"י חתימת התובעים על התחייבות לשפות את הנתבעים על כל נזק כספי שייגרם להם ו/או תשלום שיוטל עליהם עקב חתימתם המחודשת על המסמכים הנדרשים להעברת הזכויות בנכס.