ת"א 21630-10-11 מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' א.א. החברה הישראלית לטיפול בפסולת בע"מ ואח'

לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעתה של המשיבה 2, מחמת התיישנות.

1.מדובר בתביעה שהגישה מדינת ישראל נגד המשיבה 1 – חברה שהפעילה אתר לסילוק והטמנת פסולת יבשה סמוך לאשדוד (להלן – "החברה") ונגש המבקש – מנהל ובעל שליטה בחברה.

בתביעה נטען כי החברה חרגה משטח ההטמנה שהוקצה לה, פעלה בחלק מהשטח ללא רישיון עסק וללא היתר בניה, הטמינה פסולת על קרקע ללא תשתית מתאימה, מבלי שנעשה כיסוי מתאים והידוק הפסולת כנדרש, וכן הטמינה באתר פסולת האסורה לקליטה באתר. פעולות החברה, תוך ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובניגוד מוחלט לחוזי ההרשאה ולדין, גרמה נזקים סביבתיים.

על פי התביעה, בעקבות ההפרות הופסקה בשלהי שנת 2004 הטמנת הפסולת באתר, בצו בית משפט. החברה עזבה את האתר מבלי שטיפלה בבעירות שנוצרו בשטח ומבלי לשקם את השטח, וזאת בניגוד לתנאים ברישיון העסק, להתחייבויות החברה בחוזי ההרשאה, בהתחייבויות מול משרד הביטחון ובהסכם פשרה מיום 25.10.2004.

בתביעה מבוקש לחייב את הנתבעים בעלות השיקום של האתר, הנאמדת ב – 27,772,290 ₪ (136 ₪ למטר X 150,000 מטר, בתוספת מע"מ).

2.בבקשה שלפני, שהוגשה ביום 14.4.2015, נטען כי לאחר קבלת הבהרות בעניין נספחים 16-18 לתצהירו של מר פלוטניצקי (עד מטעם המדינה), בדיון מיום 24.3.2015, התברר למבקש כי התביעה התיישנה.

המבקש מפנה לסעיפים 8, 12-14, 17-20 לתצהירו של מר פלוטניצקי, שעניינם שלושה תאי הטמנה באתר. בסעיפים אלה מציין העד את התכניות לאיטום כל תא שטח והיקפו, וכן את השטח עליו השתרע בפועל כל אחד מהתאים. כן מפנה המבקש לנספחים 16 – 18 (שהוגשו במסגרת תצהירי המדינה) שמכונים תכניות איטום של שלושת תאי השטח.

לטענת המבקש, ממסמכים אלה עולה כי למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה ידעה ו/או הייתה צריכה המדינה לדעת כי החברה פועלת תוך החריגה הנטענת בשטח ההטמנה ביחס לשלושת תאי השטח.

המבקש טוען כי בקשתו מוגשת בהזדמנות הראשונה, מיד בסמוך לקבלת הבהרות ב"כ המדינה בדיון מיום 25.3.2015.

3.המדינה מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה, המבקש איבד את ההזדמנות הראשונה שהייתה בידו להעלות את הטענה, שכן הסעיפים אליהם מפנה המבקש בתצהירו של מר פלוטניצקי מופיעים בכתב התביעה עצמו.