ת"א 21621-07-15 רמבם נ' קיבוץ לוחמי הגטאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

בפניי בקשת הנתבעים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

התובע הנו תושב קיבוץ לוחמי הגטאות (להלן: "הקיבוץ"), המתגורר בקיבוץ מאז לידתו. הוא טוען כי התקשר עם הקיבוץ ועם הנתבע מס' 2, מר עבדאללה עווד (להלן: "הנתבע", שניהם יכונו להלן: "הנתבעים"), בהסכם לבניית בית דו-משפחתי בתחומי הקיבוץ.

במסגרת התביעה, עותר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של 288,927 ₪ בגין ליקוי בניה שהתגלו בביתו.

הנתבעים טוענים כי עניינה של התובענה הוא בסכסוך הנובע מהליך "שיוך דירות", אשר מתנהל בשנים האחרונות בקיבוץ מכוח החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל. במסגרת הליך השיוך הוקצו לחברי הקיבוץ, וביניהם התובע, מגרשים ממקרקעי הקיבוץ, עליהם אושר לחברי הקיבוץ לבנות בתי מגורים בתחומי הקיבוץ. התובע מנסה להטיל על הקיבוץ אחריות לנזקים שנגרמו לו, לטענתו, הכרוכים בבניית בית המגורים שהוקצה למגוריו מכוח החלטת השיוך, בין היתר, בטענה כאילו הקיבוץ או הנתבע (שהינו עובד שכיר בקיבוץ האחראי על תחזוקת תשתיות בקיבוץ), הם קבלני בניה, בעוד שהם אינם כאלה כלל ועיקר, ומעולם לא הציגו את עצמם בפניו ככאלה. מעורבות הנתבעים בבניה נובעת מהיות הקיבוץ בעל המקרקעין לכל אורך תקופת הבניה, והיות הליך הבניה כפוף למערכת החלטות והסכמים העוסקים בהליך שיוך הדירות בקיבוץ. עוד נטען כי בית התובע נבנה עוד בטרם הושלם הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובשלב בו הקרקע ובית המגורים שנבנה עליה היו בבעלות מלאה של הקיבוץ, למרות שבית התובע נבנה מכספי התובע ומתקציב שהעמיד הקיבוץ בסך של 250,000 ₪. מטעם זה לקיבוץ היה אינטרס ומעמד ברורים במעורבות בנעשה בהליך הבניה, ובהתוויית כללים לתקופת הבניה, אולם אין בכך כדי להפוך את הקיבוץ או מי מטעמו לקבלני בניה.

מוסיפים הנתבעים וטוענים כי במסגרת החלטות הליך השיוך, הוחתמו חברי הקיבוץ, וביניהם התובע, על "הסכם בניה פרטית" אשר הסדיר את מערכת הזכויות והחובות שבין התובע לקיבוץ, אך אין מדובר בחוזה קבלנות או בחוזה המגדיר מתן שירותי בניה כלשהם. בניית בית התובע הסתיימה בשנת 2013, ורק בחודש 08/14 שויכו המגרש והמבנה לתובע, ולמעשה הושלם הליך השיוך בקיבוץ.

אי לכך, טוענים הנתבעים כי בהתאם לסעיף 113 לתקנון הקיבוץ ולהחלטת האסיפה מיום 14.3.03 (כפי שעודכנה מס' פעמים עם התקדמות הליך השיוך, כאשר ההחלטה הרלבנטית האחרונה שהתקבלה באסיפת חברי הקיבוץ הינה מיום 9.12.09), נקבע מנגנון יישוב סכסוכים לפיו סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ או לבין חבר אחר, בדבר הליך שיוך הדירות, ימוצה בשלב ראשון בפני מגשר מוסכם, ורק אם הליך הגישור לא יצלח, יפנו הצדדים לבוררות מוסכמת, ובהיעדר הסכמה לבוררות שתמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות. גם הלכה וגם למעשה, התובע לא מיצה הליכים על פי מנגנון ליישוב סכסוכים הנ"ל, לא בפני מוסדות הקיבוץ, לא בפני מגשר מוסכם ולא באמצעות הליך בוררות, אלא פנה שלא כדין ישירות לבית המשפט הנכבד בתובענה שבכותרת.