ת"א 21607-06-11 אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה בע"מ נ' ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלניות בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית בעילה חוזית לסעד כספי לתשלום תמורה עבור אבן כורכר שסופקה לנתבעת 1. הצדדים חלוקים בשאלת זכותה של התובעת לקבל תמורה בסך של 93,752 ₪ בצירוף מע"מ ולשיטת הנתבעים, לתמורה כלשהי מהם.

טענות התובעת:

התובעת , חברה המתמחה בכרייה, ניסור ושיווק של אבן טבעית ובפרט אבן כורכר (להלן-"האבן") וטוענת כי נכרת הסכם בינה ובין הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") ביום 03.11.08 לאספקת אבן כורכר נסורה עבור פרויקט (להלן- "הפרויקט") שביצעה הנתבעת בהזמנת הקרן הקיימת לישראל ומשרד הביטחון (להלן- "ההסכם", נספח 3 לכתב התביעה ונספח 3 לתצהירו של דניאל בירגר).

התובעת טוענת כי עוד בטרם החלה לספק לנתבעת את האבן , היא מכרה את זכויותיה במפעל לכריית אבן שבבעלותה לחברת קרן קים זיו ניהול בע"מ (להלן- "קרן קים"; "המפעל") אך בפועל, היא המשיכה לנהל את המפעל עבור קרן קים. במסגרת ההסכם בינה לבין קרן קים נקבע כי הנתבעת תשלם לה סך השווה ל-20% מהתמורה המגיעה בגין אספקת האבן והיתרה בשיעור של 80% מהתמורה תשולם לקרן קים. לטענת התובעת, ביום 09.02.09, קיבלו הנתבעים הודעה בנוגע להסדר בינה ובין קרן קים והם הסכימו לו (המכתב צורף כנספח 4 לכתב התביעה ותצהירו של בירגר, להלן-"הודעת המכר").

כחודשיים לאחר ההסכם בין התובעת לקרן קים, נמכר המפעל לחברת א.א.ל. צחר בע"מ, מרכז הכורכר הישראלי (להלן- "חברת צחר") שניהלה את המפעל ולטענת התובעת, התחייבות המפעל לספק לנתבעת את האבן נותרה בעינה כמו גם התחייבותה של הנתבעת להעביר לתובעת סך של 20% מהתמורה שתשלם עבור האבן שתסופק לה.

לדידה של התובעת כל מלאי האבן שהזמינה הנתבעת מהמפעל סופק לה . הנתבעת מצידה, שילמה לחברת צחר 80% מן התמורה עבור האבן אך הפרה את התחייבויותיה לשלם לה את היתרה בשיעור של 20% מהתמורה. לאחר פנייתה לנתבעת בדרישה לתשלום היתרה (נספח 6 לכתב התביעה) ביקש הנתבע 2 ממנהלה, דניאל בירגר לדחות את ההתחשבנות עד גמר ביצוע הפרויקט תוך שהוא ערב להסדרת מלוא התשלום. למרות התחייבות זו לא העבירה הנתבעת לתובעת את היתרה ולא נענתה לדרישותיה. מכאן התביעה.

הנתבע 2 (להלן-"הנתבע") הוא מנהלה של הנתבעת והרוח החיה מאחוריה. הנתבע, נטל על עצמו התחייבות אישית לתשלום התמורה לידי התובעת כנטען על ידה ולפיכך, יש להרים את מסך ההתאגדות ולקבל את התביעה נגדו.