- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 21567-01-14 אבו סוילם נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'
|
ת"א בית משפט השלום באר שבע |
21567-01-14
9.9.2014 |
|
בפני השופטת: נעם חת מקוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: אמנה אבו סוילם פיני ברזילי עו"ד פיני ברזילי |
נתבעות: 1. רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום יגאל מינדל 2. הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב עו"ד יגאל מינדל |
| פסק דין | |
|
תביעה לצו מניעה קבוע כנגד פינוי התובעת מהשטח בגינו הוציאה המדינה צו סילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור (להלן: "הצו"). הצו הוצא בנוגע למקרקעין רשומים ומוסדרים בגוש 39774 חלקה 1 (להלן: "המקרקעין"). הצו הוצא על פי חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) תשמ"א 1981 (להלן: "החוק"), מספרו 0764 והוא הודבק במקרקעין ביום 29.10.2013.
על פי האמור בצו, שהעתקו צורף לכתב התביעה, המקרקעין שהינם מקרקעי ציבור נתפסו שלא כדין על ידי סמיר אבו סויל והוא נדרש לסלק ידו מהם ולפנותם תוך 30 יום מיום שנמסר לו הצו. כאמור לעיל, הצו הודבק במקרקעין ביום 29.10.13.
הליך זה החל בבקשה לסעד זמני של עיכוב ביצוע הצו אשר הוגשה ביום 12.1.14. באותו יום ניתנה החלטה לעיכוב הליכי הפינוי עד להכרעה בתיק העיקרי בכפוף לערבויות שנקבעו באותה החלטה. לאחר מכן, נקבע כי הדיון בסעד הזמני יאוחד עם הדיון בתיק העיקרי וביום 9.9.14 התקיים הדיון המאוחד בפני ובמסגרתו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים ונשמעו סיכומים.
ההליך הוגש נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הנתבעת") וכן נגד הנתבעת 2 היא הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אשר הוגדרה ב"נתבעת פורמאלית". היות שלא התבקש כל סעד נגד הנתבעת 2, היא לא הגיבה לבקשה או לתביעה ואף לא התייצבה לדיון, התביעה נגדה נדחית.
טענות התובעת
טענתה העיקרית של התובעת היא כי הצו הוצא על ידי הנתבעת בניגוד לסעיף 4 (א) לחוק. על פי סעיף 4(א) לחוק, ניתן להוציא צו: "... בתוך ששה חודשים מיום שהתברר ... כי התפיסה הייתה שלא כדין, ולא יאוחר מ- 36 חודשים מיום התפיסה...". טענתה העיקרית של התובעת הייתה כי משפחתה יושבת בשטח עוד מלפני שנת 1948 ועל כן חלפו עשרות שנים ממועד התפיסה ובכל מקרה יותר משלושים ושישה חודשים ועל כן דרישת סעיף 4(א) לא התקיימה ויש לקבוע כי הצו בטל.
בנוסף, נטען על ידי התובעת כי היא אישה מבוגרת ואלמנה, מתגוררת בפזורה הבדואית מזה שנים רבות וכי אין לה מקום מגורים אחר, ואם תפונה מהמקרקעין תישאר ללא קורת גג.
עוד נטען, כי מתקיים משא ומתן בין נכבדי השבט לבין הנתבעת 2, בנוגע להעברת התובעת למגורי קבע. כן נטען כי התובעת מוכנה להתפנות ליישוב קבע, ועל כן ביקשה התובעת כי לא תפונה מהשטח עד להסדרת עניינה. במסגרת הסיכומים טען בא כוחה, כי יש חוסר תיאום בין רשויות המדינה, כשהנתבעת 2 מנסה להביא לפתרונות ובמקביל הנתבעת עסוקה באכיפה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
