ת"א 21552-04-15 שלום ואח' נ' גינדי החזקות פיתוח בע"מ

1.בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.התביעה הוגשה במקור לסעד של צו עשה לתיקון ליקויי הבניה בדירת המבקשים ובנוסף לסעד כספי בסך של 114,956 ₪, הכולל נזקים לא ממוניים בסך של 100,000 ₪. בבקשה הנוכחית מבוקש להגדיל את סך התביעה ב- 302,500 ₪ בגין ירידת ערך הדירה ומכירתה בסכום מופחת.

הבקשה מנומקת בכך שהמבקשים מכרו את דירתם ביום 12/2/16, כ- 10 חודשים לאחר הגשת התביעה, ורק אז התגבש הנזק של מכירת הדירה בסכום מופחת, עקב ירידת הערך הנטענת.

3.עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה.

4.תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

5.בסוגיית תיקונם של כתבי טענות, הפסיקה נקטה גישה ליברלית בכפוף לסייגים. כך ברע"א 1808/16 אהרון אמסלם ואח' נ' לאה אלון ואח' [פורסם בנבו - 28/3/16] מפי כב' השופט נ' סולברג:

"כידוע, מחוקק המשנה העניק בתקנה 92 לתקסד"א, שיקול דעת רחב לביהמ"ש להפעיל את סמכותו לתיקון כתב טענות בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה. ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי של זכות הגישה לערכאות. ברם, כידוע, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה יש לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך.