ת"א 21512-04-13 אהרן נ' קובי ואח',ת"א 10786-09-13 א.ר לוגיסטיק נדל"ן בע"מ נ' אהרן ואח'

שתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד, ויסודן בהסכם הלוואה בין הצדדים.

רקע כללי

1.ביום 20.02.12 נחתם הסכם הלוואה בין איתי אהרון ("אהרון") מצד אחד, ובין אורן קובי ("קובי") וחברת א.ר. לוגיסטיק נדל"ן בע"מ ("לוגיסטיק"; קובי ולוגיסטיק יחד יכונו להלן "החברה") מצד שני, בו הוסכם שאהרון ילווה לחברה סכום של 200,000 ₪ ("הסכם ההלוואה" או "ההסכם"; נספח א' לתצהיר אהרון; נספח 1 לתצהיר קובי).

כל אחד מהצדדים טוען שהצד האחר הפר את ההסכם, ומכאן התביעות.

2.בת.א. 21512-04-13 ("תביעת אהרון") תובע קובי לשלם לו 200,000 ₪ המגיעים לו לטענתו, מכוח ההסכם. התביעה הוגשה נגד שלושה נתבעים, נגד קובי ולוגיסטיק כצדדים להסכם ההלוואה, ונגד סימה דן, אמו של קובי, בטענה שהיא חבה אישית בחובות החברה.

בת.א. 10786-09-13 ("תביעת לוגיסטיק") תובעת לוגיסטיק פיצוי כספי בסך 395,562 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב הפרת ההסכם על ידי אהרון. התביעה הוגשה נגד אהרון ונגד אמו, ענת אהרון, בטענה שאף היא אחראית לנזקים שנגרמו.

3.תביעת אהרון היא תביעה לאכיפת הסכם ההלוואה ותשלום הסכומים שהוסכמו בו; תביעת לוגיסטיק היא תביעה לביטול הסכם ההלוואה ותשלום פיצויים בשל נזקים שנגרמו עקב הפרתו.

4.ואלו העדים שהעידו. מטעם אהרון העידו שלושה עדים: אהרון (תצהיר ת/2), עו"ד אמיר פרס, מי ששימש כנאמן על פי ההסכם ("עו"ד פרס"), ועו"ד יוסי ויגדור, מי שייצג את אהרון במסגרת הליכי מו"מ שנתקיימו בין הצדדים לאחר פרוץ הסכסוך ("עו"ד ויגדור"; תצהיר ת/1). מטעם לוגיסטיק וקובי העיד רק קובי (תצהיר נ/5). יש לציין כי בתחילה, במסגרת ההודעה על הגשת תצהירי העדות הראשית, הגישה החברה גם את תצהירה של הגב' דן, אך בפתח הוכחות החברה הודיע ב"כ החברה כי היא החליטה לוותר על עדותה של גב' דן ולמשוך את תצהירה (פרוטוקול עמ' 34).

העובדות הדרושות ועיקר תנאי ההסכם

5.לוגיסטיק, חברה העוסקת בין היתר בשיווק קרקעות חקלאיות, ביקשה להתקשר בהסכמי אופציה עם בעלי זכויות במגרשים חקלאיים באזור פרדס חנה – כרכור, והיא נזקקה לשם כך למימון. אהרון מצדו ביקש להשקיע כספים בחברה, וזה הרקע להסכם ההלוואה. הצדדים נחלקו בשאלה מי מהם יזם את ההתקשרות, אך לא ראיתי לנחוץ להידרש למחלוקת זו שעה שאין לה כל רלוונטיות לסוגיות שעל הפרק.

וכך הוסכם בהסכם ההלוואה (בחלקים הרלוונטיים לענייננו): אהרון ישקיע בחברה את סכום ההלוואה, 200,000 ₪, כאשר הכספים לא יועברו לחברה אלא לנאמן על פי ההסכם (משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן). מטרת ההלוואה לשמש מימון לרכישת האופציות, לשיווק המגרשים לרוכשים פוטנציאליים, ולביצוע פעולות פרסום (פתיח להסכם). בתמורה לכך התחייבה החברה להשיב לאהרון את סכום ההלוואה וכן להעניק לו 10% מרווחי החברה בכל פרויקט עתידי, למעט ביחס להסכם האופציה הראשון, לגביו הוסכם שהתמורה היחידה היא החזר ההלוואה מתוך רווחי החברה (סעיפים 2.3, 2.4 להסכם). הוסכם גם שבמידה והאופציה לא תמומש או שלחברה לא יהיו רווחים, אהרון לא יהא זכאי להחזר ההלוואה או לתשלומים אחרים ולא יהיו לו בגין כך כל טענה או תביעה (סעיף 2.5). כן הוסכם שבמידה והאופציה הראשונה תמומש ולחברה יהיו רווחים, יוכל אהרון להודיע לחברה שהוא מבקש לוותר על חלקו ברווחי הפרויקטים העתידיים, ובמקרה זה מתחייבת החברה להחזיר לו את ההלוואה בתוספת סכום נוסף של 200,000 ₪, ואהרון לא יהא זכאי עוד לקבלת אחוזים מהרווחים (סעיף 2.6).

6.הסכם ההלוואה נחתם בתאריך 20.02.12. באותו מועד העביר אהרון לנאמן 200,000 ₪. שבועות ספורים לאחר מכן, בתאריך 14.03.12 חתמה לוגיסטיק עם חברת אחוזת כרכור בע"מ על הסכם אופציה בו ניתנה ללוגיסטיק אופציה בלתי חוזרת לרכישת מקרקעין בשטח של 22,601 מ"ר בגוש 10078 חלקה 39 (נספח 2 לתצהיר קובי; "האופציה הראשונה"). האופציה הראשונה ניתנה לתקופה של חמישה חודשים תמורת 186,000 ₪ בתוספת מע"מ. בתאריך 12.08.12, סמוך למועד פקיעת האופציה, חתמו הצדדים על תוספת להסכם האופציה בה הוסכם על הארכת תקופת האופציה למשך 30 יום נוספים (נספח 4 לתצהיר קובי). ביום 27.08.12 מומשה האופציה והכספים שמסרו הרוכשים השונים לנאמן הועברו על ידו לבעלי הקרקע (סעיף 13 לתצהיר אהרון; עדות קובי עמ' 40 שורות 7 – 10; עדות עו"ד פרס עמ' 11 שורות 6 - 7).

7.מספר חודשים לאחר שנחתם הסכם ההלוואה פנה אהרון לקובי וביקש להשיב לו את כספי ההלוואה בתוספת 200,000 ₪, בהתאם למוסכם בהסכם ההלוואה (מסלול ב', ללא רווחים עתידיים). על נסיבות הפנייה חלוקים הצדדים.

אהרון טוען שלאחר מתן ההלוואה הוא פנה לחברה בבקשות חוזרות ונשנות לקבלת מידע ופרטים על התקדמות הפרויקט אך לא נענה, למעט אמירות כלליות שישנם רווחים רבים (סעיפים 10 – 12 לתצהיר). אהרון החל לחשוש שהוא ממודר מהנעשה בחברה, הוא חשש לכספו, החליט לוותר על קבלת רווחים בפרויקטים עתידיים ודרש להחזיר לו את כספי ההלוואה בצירוף 200,000 ₪. לאחר פניות חוזרות ונשנות החברה החזירה לו את סכום ההלוואה, אך היא נותרה חייבת לו סכום נוסף של 200,000 ₪ אותו הוא תובע בתביעה דנן.

קובי טוען שהאופציה הראשונה לא היתה רווחית והוא עדכן את אהרון שהפרויקט נתקל בקשיים שונים בעיקר מאחר ומדובר בפרויקט ראשון. הנתונים הרלוונטיים נמסרו לאהרון שגם ביקר במשרדי החברה, אך בשלב מסוים, ובניגוד מוחלט להסכם, החלו אהרון ואמו לדרוש חזרה את הכסף, כשלדרישות אלו נלווים איומים והכפשות, לרבות פניות ודרישות מהנאמן, דבר שגרם לחברה לנזקים רבים. בנסיבות אלו החברה החליטה לראות בדרישות שהוצגו כהודעה על ביטול ההסכם, והיא הורתה לנאמן להשיב לאהרון את כספי ההלוואה.

אף שהצדדים חלוקים על הגורמים והנסיבות בהן הוחזרו כספי ההלוואה, אין מחלוקת שהם הוחזרו. לפי עדות עו"ד פרס, ההחזר בוצע בתאריך 11.10.12 (עמ' 15 שורות 10 – 12).

8.אהרון טוען שבניגוד לטענות החברה, האופציה הראשונה היתה רווחית, ובהתאם למוסכם לאחר שהוא הודיע על רצונו לבחור במסלול ב' ולוותר על חלקו ברווחים עתידיים, על החברה לשלם לו 200,000 ₪ נוספים. זאת ועוד. לאחר שפרץ סכסוך בין הצדדים נוהל מו"מ וגובש הסדר פשרה מחייב בו הוסכם שהחברה תשלם לאהרון 200,000 ₪ בשלושה תשלומים. קובי חזר בו מההסכם ולא שילם את שהוסכם, וגם מכוח הסכם הפשרה זה יש לחייב את החברה בתשלום סכום התביעה.

החברה טוענת שדרישותיו של אהרון להחזיר לו את ההלוואה נעשו בניגוד לחוזה, הן גרמו לחברה נזקים וכמעט הכשילו את הפרויקט כולו, מאחר ולאור הדרישות הנאמן סירב להעביר כספים. בנסיבות אלו החוזה בוטל אך החברה זכאית לתבוע את מלוא נזקיה. ובאשר למו"מ שהתנהל בין הצדדים, מדובר במו"מ שלא הבשיל להסכם, תוכנו חסוי ולא בדין חשף אהרון את תוכנו או את טיוטת ההסכם.