ת"א 2150-08 בנק מזרחי-טפחות בע"מ ואח' נ' הרן ואח'

מונחות בפניי שתי בקשות בהן עליי להכריע בשאלת הזכאות להשבת כספי אגרה ששולמו וכעת מתבקשת השבתם בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

הבקשה הראשונה הוגשה על ידי המבקשת, התובעת שכנגד בהליך העיקרי (להלן: "המבקשת"), ובה פנייה להורות על השבת האגרה ששולמה. בתגובה לבקשה זו הגישו הנאמנים לנכסי המבקשת (להלן: "הנאמנים") בקשה להעביר את כספי האגרה שיושבו לקופת הנאמנים, זאת משום שמדובר במבקשת אשר ביום 27/5/15 ניתן לגביה צו כינוס וביום 11.10.15 הוכרזה כפושטת רגל. המבקשת הגיבה להודעה ששלחו הנאמנים, בתגובתה טענה שמדובר באגרה אשר הזכות להשבתה לידיה קמה עוד טרם ניתן צו הכינוס כנגדה, ובנוסף טענה כי אמה היא שמימנה את תשלום האגרה. הנאמנים השיבו לתגובת המבקשת, בתשובתם תקפו את טענת המבקשת לפיה אימה היא שמימנה את האגרה, טענה זו נוגדת לאמור בבקשה הראשונה וכלל לא נתמכה בראיות. לא זו אף זו, לטענת המשיבים אין כל צורך להידרש לשאלה מי עזר במימון ההליך שכן מי שמבקשת את ההשבה היא המבקשת עצמה ואין להתחקות אחר מקור כספי העירבון.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הריני לקבל את בקשת הנאמנים ולהורות על השבת סכום האגרה לקופת הנאמנים.

ראשית, בפסק דינו של בית המשפט העליון נפסק כי לא יינתן צו להוצאות. אין ללמוד מכך דבר וחצי דבר לעניין כוונתו של המותב המכובד להורות על השבת האגרה בכלל ולידי המבקשת בפרט. שנית, מקבלת אני את העמדה לפיה בעוד המבקשת דורשת את כספי האגרה אותם שילמה – אין להידרש לשאלת מקור הכספים. ראו: " כפי שנפסק לא אחת, החובה להפקיד עירבון מוטלת על יוזם ההליך (ראותקנה 427לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), וככלל, גם אם נטען כי מאן-דהו נתן או הלווה את הכספים ליוזם ההליך, או היה מעורב בדרך אחרת בהפקדת העירבון, אין בכך כדי להפוך את הצד השלישי למי שזכאי לקבל את הכספים לידיו בתום ההליך (ראו למשלע"א 4606/08צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ(24.10.2010);ע"א 7898/11שלמה נ' מלניק(3.4.2013) . לכן, הכלל הוא שכאשר בעל-דין הפקיד סכום-כסף כעירבון, וההליך הסתיים ללא חיובו בהוצאות, מוחזר העירבון לידיו, ובית המשפט אינו נדרש להתחקות ולברר מי סייע ליוזם ההליך להפקיד את העירבון." [ע"א 3886/12 ‏ ‏ זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ (פורסם בנבו, 23.9.2014); וכן רע"א 674/15 ‏ ‏ דוידוב נ' עו"ד ניר שדה בתפקידו כמנהל המיוחד (פורסם בנבו, 19.5.2015)].

זאת ועוד, במקרה הנוכחי הטענה כי הכספים שולמו על ידי האם הועלתה רק בתשובה לתגובה, ונוגדת הצהרה קודמת לפיה שולמו על ידי המבקשת; טענה זו לא זכתה לכל עיגון ראייתי; כפי שנזכר לעיל, ממילא מקור הכספים אינו מעלה ואינו מוריד, כך גם לא מועד מתן פסק הדין על ידי בית המשפט העליון. כל עוד מופקדים הכספים בבית המשפט וצו הכינוס ניתן בהיותם מופקדים, הופכים הם לנכס המוקנה לנאמנים, ככל נכס אחר שהיה שייך לחייבת עד למועד צו הכינוס. סוף דבר, הריני להורות על השבת כספי האגרה שהופקדה על ידי המבקשת לקופת הנאמנים.

החלטתי זו ניתנה כרשמת.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.