ת"א 2150-08 בנק מזרחי-טפחות בע"מ ואח' נ' הרן ואח'

1.מונחת לפני בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד על דרך שינוי הסעדים הנתבעים וסכום התביעה.

יסוד הבקשה בפסק הדין שניתן בתביעה העיקרית, בו נקבע כי שני הצדדים אחראים מחצית כמחצית ליצירת החוב נשוא התביעה.

2.לשיטת המבקשת "לאור מסכת עובדות ואירועים שהתבררו" לאחר הגשת התביעה שכנגד, לרבות קביעותיו של בית המשפט בתביעה העיקרית, נדרש התיקון המבוקש, אשר יהא בו כדי להעמיד לבירור ולהכרעה את כל השאלות שבמחלוקת בין הצדדים.

3.המשיב מתנגד לבקשה .

לטענתו בתיקון המבוקש יש כדי לשנות את עילת התביעה כפי שנטענה בכתב התביעה המקורי ועל כן אין להתירו, מה גם שהבקשה הוגשה בשיהוי מבלי ליתן כל הסבר לו.

4.לאחר שנתתי דעתי למכלול כולו, לרבות לטיעוני הצדדים כפי שהועלו על הכתב, מוצאת אני להתיר תיקונו של כתב התביעה שכנגד כמבוקש.

5.אמת, על פי הפסיקה הנוהגת אין מתירין, בדרך כלל, תיקון שיש בו משום הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת.

עם זאת, הלכה היא כי לעניין תיקון כתב תביעה יש להתייחס ל"עילת התביעה" במובנה הרחב ביותר, הזהה לזה של "זכות" או "עסקה" (ראה: ע"א 772/79 עזבון שמרון נ' וסקביץ, פ"ד לו(4) 78, בעמ' 81), כך שכל עוד התיקון המבוקש אינו חורג מהעילה המקורית, היסודית, יתירו בית המשפט.

5.1יישומה של הלכה זו בנסיבות שלפני מביאני לכלל דעה כי אין בתיקון המבוקש כדי הוספת עילה חדשה או החלפתה, באשר הן התביעה שכנגד המקורית והן זו לאחר התיקון המבוקש עניינן בטענות הנוגעות לניהול חשבונה של המבקשת אצל המשיב, ניהול אשר לטענת המבקשת גרם לה לנזקים בגינם זכאית היא לפיצוי/השבה .

6.באשר לטענת השיהוי סבורה אני כי אין בה כדי להכריע זאת נוכח השלב הדיוני בו מצוי ההליך.

בשים לב לעובדה כי הבקשה שלפני הוגשה בחודש מאי 2014 כחמישה חודשים לאחר שנחתמה הפסיקתא בתביעה העיקרית ומשבירור התביעה שכנגד (שמיעת ראיות) טרם החל, אין, לדידי, מקום לסטות מההלכה השולטת בכיפה לעניין תיקון כתבי טענות ולפיה ייעתר בית המשפט ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן כתב תביעתו, כך שניתן יהיה להכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כל עוד לא יהא בתיקון כדי לגרוע מזכויותיו הדיוניות או המהותיות של הנתבע, דוגמת שיהוי שגרם לשינוי במצבו או התיישנות (ראה: רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427 בעמ' 431).