קהתי חיים ואח' נ' יורשי המנוח אחמד זוהיר אל עפיפי ע"ה ואח'

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.עניינו של פסק דין זה בתביעה שבה עותרים התובעים למתן "פסק דין הצהרתי לפיו ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 23.12.1973... הוא בר תוקף".

2.לטענת התובעים ייפוי הכח הנ"ל ניתן עבורם ע"י המנוחים שיורשיהם הם הנתבעים מס' 7 ו-8 על סמך ייפוי כח שניתן מאת המנוחים שיורשיהם הם הנתבעים מס' 6-1 למנוח שיורשיו הם הנתבעים מס' 7 וממנו למנוח שיורשיו הם הנתבעים מס' 8. זאת לצורך מכירת 6/11 ממקרקעין שיתוארו להלן לתובעים.

3.המקרקעין שבהם מדובר נמצאים מחוץ למדינת ישראל, בשטחי יו"ש, באזור המוגדר כשטח C, שטחם 134,564 מ"ר והם רשומים בלשכת רישום המקרקעין ברמאללה בספר 1 דף 15 שטר 375/63 מאדמות נבי סמואל ע"ש המנוחים שיורשיהם הם הנתבעים מס' 6-1.

4.התובעים מוסיפים וטוענים כי משנפתח תיק בלשכת רישום המקרקעין להעברת הזכויות על שמם ונודע ברבים כי הקרקע נמכרה ליהודים החלו המנוחים שיורשיהם הם הנתבעים מס' 6-1 לפעול לביטול העסקה על ידי ביטול ייפויי הכח שמסרו בידיו של המנוח שיורשיו הם הנתבעים מס' 7. לשם כך פנו לבית המשפט ברמאללה, שם ניתן להם צו מניעה נגד התובעים, שלא במעמד התובעים, המונע מן האחרונים להמשיך לבצע את העסקה. לטענת התובעים נעשו פעולות אלו לאחר שניתנו כבר ייפויי כח בלתי חוזרים, אשר לא ניתן לבטלם ולכן פעולות אלה חסרות נפקות. הם אכן פנו לבית המשפט ברמאללה לביטול הצו האמור. ההליכים בקשר לכך נמשכו זמן רב ובשלב מסוים הופסקו, תוך שהצדדים הופנו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

5.לתביעה דנן קדמה תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים בקשר לאותם מקרקעין לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 1820/96; להלן: התביעה הקודמת). אותה תביעה נמחקה בשל הגשתה לפורום לא נאות (כמצוין בסעיף 9 דלהלן). התובעים ביקשו לערער על קביעה זו, אך בקשתם לארכה לשם כך נדחתה (ראו החלטת כב' הרשמת דאז מ' אגמון-גונן מ-29.8.99 בבש"א 3112/99).

6.בקשר לאותם מקרקעין הוגשה תביעה נוספת לבית משפט זה. המדובר בתביעה שהגיש עו"ד יעקב חרותי כמיופה כח בקשר למקרקעין אלה (ת.א. (מח', י-ם) 5370/03). תביעה זו נמחקה בשל הקביעה כי מיופה כח כזה לא רשאי להגיש תובענה עצמאית (פסק דין של כב' השופט א' פרקש מ-21.3.05). ערעור על פסק דין זה נדחה בהסכמה (ע"א 4356/05 חרותי נ' יורשי אל עפיפי, פס"ד מ-26.4.07).

7.בפרק הזמן שבו התנהלו ההליכים הממושכים נפטרו בעלי דין שונים. כך נתגבשה רשימת בעלי הדין כפי שהיא בכותרתו של פסק דין זה.

8.בהמשך לכתבי ההגנה ולקדם המשפט הראשון בתיק דנן, העלו הנתבעים שנותרו בתמונה שורה של טענות מקדמיות שמכוחן הם טוענים כי יש לסלק את התביעה על הסף (בש"א 9275/09).

9.בקדם משפט שהתקיים ב-17.2.10 מיקדו הנתבעים טענותיהם בכך שמכוח החלטה ופסק דין בתביעה הקודמת של התובעים דנן – שהוגשה אף היא נגד הנתבעים דנן או מורישיהם בקשר לזכויות באותם מקרקעין – מושתקים התובעים מהגשת התביעה הנוכחית.

ההחלטה שבה מדובר ניתנה ביום 9.12.98 ע"י כב' הנשיא זיילר (ז"ל), ולפיה "הפורום הטבעי להכרעה במחלוקת זו איננו בית משפט זה" (ע' 9 להחלטה הנ"ל). בהמשך הדרך ולאחר הליכים נוספים ניתן פסק דין ביום 2.3.99, אשר בו קבע כב' הנשיא זיילר (ז"ל) כי הוא "מוחק את התביעה בשל הגשתה לפורום לא נאות".