ת"א 21444-09-11 צבי נ' בנק הפועלים בע"מ

1.התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולהשבת הסעיפים שנמחקו על ידי מתצהיר עדותו הראשית ומחוות דעת המומחה מטעמו. דחיתי את הבקשה, מחמת אי צירוף תצהיר בתמיכה לה. עתה מונחת בפני בקשה מתוקנת לתיקון כתב התביעה ולהשבת הסעיפים שנמחקו, והתיקון הוא בכך, שצורף תצהיר כדין, הן לפירוט הנסיבות שהצריכו את תיקון כתב התביעה, והן לאימות העובדות עצמן, שאותן מבקש התובע לשנות או להוסיף בכתב התביעה.

הבנק הגיש התנגדות מפורטת לבקשה, והתובע הגיב את תגובתו, ולהלן החלטתי.

2.ההלכה בענין זה ידועה:

"הלכה היא, כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה איפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 328). כן איפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור" (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מ"ו (3) 214, בעמ' 218).

3.ב"כ הבנק מעלה שורה של נימוקי התנגדות לבקשה, ואעמוד עליהם בקצרה.

ראשית, לטענתו, אין זכות לצד שבקשתו נדחתה, להגיש בקשה חוזרת, שכולה נועדה לצירופו של תצהיר, שמן הראוי היה לצרפו בבקשה המקורית. בתמיכה לכך מפנה ב"כ הבנק (בפיסקה 3 לתגובתו) למספר פסקי דין, אלא שאותם פסקי דין נוגעים לבקשות "לעיון חוזר", ונאמר בהם שאין להגיש בקשה לעיון חוזר כתחליף להגשת ערעור, תוך העלאת טענות שמקומן בערכאת הערעור. במקרה שבפניי אין מדובר לא בעיון חוזר ולא בערעור, שהרי ב"כ התובע איננו משיג על החלטתי הקודמת, להיפך, הוא מסכים עם ההחלטה הנ"ל. אולם, מאחר שהבקשה לתיקון כתב התביעה לא נדונה לגופו של ענין, אלא נדחתה מחמת טעם פרוצדורלי של העדר תצהיר, פתוחה הדרך בפני התובע לתקן מחדלו זה ולהגיש הבקשה שנית, והפעם בצירוף תצהיר. מובן שהצד שכנגד יפוצה בגין כך, בדרך של פסיקת הוצאות.

4.טוען ב"כ הבנק כי דין הבקשה להידחות בהיותה למעשה ערעור על החלטות קודמות, החלטותיי מיום 1/2/15, ומיום 3/9/14, החלטת כב' הנשיאה גרסטל מיום 9/5/13 והחלטת כב' השופטת וינברג-נוטוביץ מיום 5/6/12.

אינני מקבל טענה זו. בהחלטתי מיום 1/2/15 מחקתי סעיפים מסוימים, שלא ניתן היה לכלול אותם בתצהיר או בחוו"ד המומחה, לאור כתב התביעה הקיים. אף ציינתי (בחלק מהעניינים שם, ראה פיסקה 5) כי מדובר בשינוי שהיה טעון בקשה לתיקון כתב התביעה, דבר שלא נעשה. אם כן, בהגישו את הבקשה לתיקון כתב התביעה אין התובע מערער על ההחלטה הנ"ל אלא להיפך – פועל בעקבותיה.

בהחלטתי מיום 3/9/14 ציינתי כי כתב התביעה מתייחס לפעולות ואירועים משנת 2005 ואילך, ואינו מפרט כל טענה ביחס לאירועים שקדמו לשנת 2005. אולם בהחלטתי מיום 1/2/15 (פיסקה 9) שיניתי החלטתי הנ"ל, וקבעתי כי נראית לי לכאורה הטענה שהתביעה לא הוגבלה לשנת 2005 ואילך. בבקשת התיקון הנוכחית אין כל ערעור על החלטה זו.

בהחלטת כב' הנשיאה גרסטל מיום 9/5/13 נקבע, ביחס לבקשה קודמת לתיקון כתב התביעה, שהוא יתוקן כמבוקש, אולם טענות הבנק בעניין התיישנות ובעניין שינוי חזית שמורות לו, כמו כל טענה אחרת. בבקשת התיקון הנוכחית אין כל ערעור על החלטה זו.