ת"א 21435-01-11 דואק ואח' נ' צצקס

1.התובע מס' 1 (להלן "הכונס"), כונס נכסים על פי מינוי רשם ההוצאה לפועל, על זכויותיו של מר יעקב נחמיאס בדירה ברחוב הספורט 4, חיפה (להלן "הדירה"), הגיש כנגד הנתבעת, שהינה דיירת מוגנת בדירה, תביעה לפינוי וסילוק ידה מהנכס.

לטענתו, במסגרת תפקידו ככונס נכסים, הוא קבל מהנתבעת, באמצעות ב"כ, עו"ד סוויסה, הסכם העברת זכויות מוגנות, אשר נחתם בינה לבין דייר מוצע בשם שי גרוס וכן, תצהירי דייר יוצא ודייר נכנס. על פי ההסכם והתצהירים, הדייר הנכנס ישלם סך של 200,000 ₪, כאשר חלקה של התובעת 120,000 ₪ וחלקו של מר נחמיאס (הבעלים) 80,000 ₪. מר נחמיאס, הבעלים, הודיע כי ברצונו להחזיר לעצמו את החזקה בנכס והפקיד בידי הכונס בנאמנות את חלקה של הנתבעת בסך של 120,000 ₪. בעקבות זאת, הודיע הכונס לב"כ הנתבעת על הפעלת זכותו של מר נחמיאס על פי סעיף 86 לחוק הגנת הדייר, בדבר החזרת החזקה בדירה לידיו והסכמתו לשיעור דמי המפתח המוצעים ואופן חלוקתם. במקביל, נתבקש רשם ההוצאה לפועל לאשר החזרת החזקה במושכר לידי מר נחמיאס.

הנתבעת לא השיבה את החזקה בדירה לידי הכונס וטענה, באמצעות ב"כ, כי הנתבעת חתמה על ההסכם ותצהירי העברת הזכויות המוגנות מתוך אילוץ וכפיה ובהמשך, הודיעה על ביטול ההסכם והתצהירים שנחתמו על ידה ועל ידי הדייר הנכנס. מאחר והנתבעת סרבה לפנות את הדירה, הוסמך הכונס להגיש כנגדה תביעה לפינוי, כפי שאכן עשה.

2.השתלשלות העניינים לאחר הגשת כתב התביעה פורטה במסגרת החלטתי מיום 28.1.2012 ומפאת חשיבותה, אחזור על הדברים בקצרה.

3.הנתבעת הגישה כתב הגנה מודפס, הנחזה להיות חתום על ידה, במסגרתו ציינה כי היא בגיל מתקדם, איננה בקיאה בענייני המשפט ואינה מודעת להליכים המשפטיים לרבות משמעות כונס נכסים ומבחינתה, היא עומדת בתשלום שכר הדירה החדשי. כל שזכור לה הוא, שנתבקשה להעביר את חוזה הדירה שלה לידי עורך הדין, ו"סברה שזה להמשך לאותו עניין כמו בשנת 2004 שישנו כונס נכסים ו/או כונס חדש". לטענתה, נאמר לה על ידי קרוב משפחה שצריך לחתום אצל עורך דין על שני מסמכים לפיהם, את דמי השכירות יש לשלם לכונס וכי היא מודעת לקיום הכינוס. לטענתה, מעולם לא הסכימה להעברת זכויות ומעולם לא הסכימה לחתום על ההסכם הנטען בכתב התביעה. עוד טענה, כי מדובר בקורת הגג היחידה שיש לה ואין לה מקום אחר ללכת אליו וכי אין הגיון כלכלי בהסכם המוכחש. עוד נטען על ידי הנתבעת, כי מדובר ב"קומבינה" על מנת שנחמיאס יקבל את הנכס והכונס יוכל לממש את השעבוד ולמכור את הדירה, תוך נישולה מזכויותיה, מה עוד שהנכס עומד למכירה מאז שנת 2004. בהמשך, טענה הנתבעת כי לא הסכימה להעברת זכויותיה בדירה, לא הבינה ולא ידעה שיש מכירה וכי הכונס תכנן את המהלך יחד עם נחמיאס.

לכתב ההגנה צורף מסמך ערוך בכתב יד (סומן במהלך המשפט כת/1). הנתבעת טענה במסגרתו כדלקמן:

"לא התכוונתי לעזוב את הדירה בה אני גרה למעלה מ - 53 שנים אין לי דירה אחרת להחליפה ואין באפשרותי בגילי המתקדם (שנת לידה 1922) לעזוב את הדירה כעת ולעקור. אני אם שכולה מבן יחיד שנספה בצבא ומבעל שנפטר לפני שנתיים וחצי. אין לי מי שיכול לקבל על עצמו לסייע לי בכל המטלות. אני מבקשת מבית המשפט לשקול היטב את כל מצבי הקשה המיוחד במינו. ובזמן האחרון התוסף לי ענין בעיניים וקשה עלי הקריאה בכל הדפים שהעבירו אלי. בכל הכבוד". המסמך נחזה להיות חתום אף הוא על ידי הנתבעת.

4.עם העברת התיק לטיפולי, הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון קדם משפט. לאור נסיבות העניין ואופי התביעה והסעדים הנדרשים בה, המלצתי בפני הנתבעת לפנות לייעוץ משפטי.

5.בהמשך, הגישה הנתבעת, באמצעות עו"ד אחר שמונה על ידה לייצגה בהליך נשוא התיק דנן, בקשה להתיר לה להגיש כתב הגנה ולהאריך את המועד להגשת תצהיריה. נטען בבקשה, כי הנתבעת כבת 88 שנים, אלמנה ואם שכולה לבן יחיד שנספה בעת שירותו הצבאי וכי היא מתגוררת בגפה בדירה נשוא התביעה במשך 53 שנים. היא פנתה לב"כ מספר ימים לפני כן ובפגישה שהתקיימה עמה בביתה, תארה בפניו את השתלשלות העניינים וטענה כי כתב ההגנה שהוגש לבית המשפט, כלל לא הוגש על ידה. לטענתה, זכויותיה בדירה הינן זכויות מוגנות, אין לה דירה אחרת ולא היתה לה כוונה להעביר את זכויותיה בדירה לאותו שי גרוס. נטען, כי היא הוחתמה במשרדו של עו"ד סוויסה על מסמכי תצהיר דייר יוצא והסכם העברת זכויות מוגנות בנוכחות שי גרוס והוטעתה על ידם לחשוב שהיא חותמת על הצעה לרכישת זכויות הבעלות על הדירה מאת התובע וכי לאחר 120 שנותיה תעבירם (לאחר קניית הבעלות) בירושה לשי גרוס. גם כתב ההגנה הוגש, לטענתה, על ידי מר שי גרוס ולא על ידה. לבקשה צורף תצהיר אשר נערך בכתב יד בביתה של הנתבעת, מפאת מצבה הבריאותי וקוצר הזמן.