ת"א 21434-10-14 בר שמקר 2011 בע"מ נ' אוירכמן ואח'

1.ביוני 2014 נכרת הסכם שותפות (להלן: ההסכם) בין המשיבה, המפעילה את "מועדון הסלפי" ברחוב חלוצי התעשיה 83 בחיפה, אשר הושכר לה (להלן: המועדון), לבין המבקשים, אשר שכרו מקרקעין סמוכים בהם נמצא פאב (להלן: הפאב) ולידו רחבה חיצונית מכורכר (להלן: הרחבה). תכלית ההסכם הייתה קיום מיזם משותף של ארגון מסיבות קיץ ברחבה. תקופת השותפות נקבעה מיום 15.6.2014 ועד ליום 19.10.2014, עם אופציה להארכה.בהסכם נקבע, בין היתר, כי חלקה של המשיבה בשותפות יהא 60% וחלקם של המבקשים יהא 40%. עוד נקבע כי חלקם של המבקשים בהפסדים לא יעלה על 50,000 ₪ לכל אחד מהם, כי כל ההכנסות מהמסיבות יועברו למשיבה, אשר תעביר למבקשים את חלקם לאחר קיזוז כל ההוצאות. כן נקבעו בו הוראות לעניין השקעת הון ראשונית על-פי החלקים היחסיים בשותפות, קביעת נציג של המשיבה כמנהל יחיד של השותפות, מנגנונים של קבלת החלטות, סודיות ואי תחרות, פרישת שותף, פירוק השותפות, אופן שינוי סעיפי ההסכם,ותחומי אחריותם של המבקשים. פורטה אף רשימת מצבים אשר בהתרחשותם יזכו את המשיבה בהפסקת ההתקשרות ובפיצוי ללא הוכחת נזק.

בסעיף 17 להסכם נקבע:

"17.1כל הסכסוכים ו/או המחלוקות בין הצדדים בקשר עם הסכם זה, ביצועו, הפרתו, פירושו, תחולתו או תוקפו, יועברו להכרעת בורר דן יחיד עו"ד אשר יקבע בהסכמה פה אחד או על פי מינוי של לשכת עוה"ד.

17.2על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. סעיף זה מהווה הסכם בוררות תקף כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

17.3הצדדים יהיו חייבים להופיע בפני הבורר תוך 48 שעות מיום שנדרשו לעשות כן. הבורר ייתן החלטתו תוך 48 שעות והחלטתו אינה ניתנת לערעור ותחייב את הצדדים לכל דבר ועניין (למעט החלטה בקשר עם מכירת ו/או פירוק השותפות). השותפים יוכלו להיות מיוצגים גם על ידי מי שאינו עו"ד".

בסעיף 23 להסכם נקבע:

"הצדדים להסכם זה מסכימים כי בכל סכסוך הנוגע להסכם זה תהיה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט במחוז חיפה בלבד".

2.ביום 13.11.2014 הגישה המשיבה בבית משפט זה תביעת נזיקין נגד המבקשים. בכתב התביעה צוין כי ביום 14.10.2014 השתלטו המבקשים על המועדון בדרך אלימה, נטלו ציוד השייך לשותפות, ואשר חלקו הושכר על-ידי המשיבה מצדדים שלישיים, ומנעו ממנהלי המשיבה להיכנס למועדון ולרחבה. הם אף הטיחו במנהלי המשיבה כי ההסכם הגיע לקיצו, כי בכוונתם למכור את ציוד השותפות, לרכוש מכספי התמורה ציוד חדש ולערוך בעצמם מסיבות במועדון. המבקשים אף פעלו לפתיחת מועדון חדש, ונטלו עימם את צוות עובדי המועדון. המשיבה עתרה לקבלת הסעדים הבאים: (1) צו מניעה שיאסור על המבקשים להפיק אירועים במועדון וברחבה, ולעשות שימוש בשמו המסחרי של המועדון; (2) תשלום 440,000 ₪ - המשקף את הנזק הכספי שנגרם למשיבה עקב מעשי המבקשים, מתוכם סך 200,000 ₪ הינו בגין נזק בלתי הפיך שנגרם לציוד בעטים של מעשי המבקשים.