נכוותה ממכשיר אידוי שנפל עליה, ותפוצה ב92 אלף שקל

לפניי תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם – 1980 (להלן: "חוק האחריות למוצרים פגומים"), ולחלופין, לפי פקודת נזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת נזיקין"), לפיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה משבירת מכשיר אדים מתוצרת נתבעת מס' 1 ושפיכת מים רותחים על התובעת.

נסיבות התאונה;

נתבעת מס' 1 הינה יצרנית מכשיר אידוי רפואי מסוג LORAC , המכשיר נרכש על ידי הוריה של התובעת ביום 13/11/05.

ביום 11/2/07 סבלה התובעת משיעול , התובעת הועברה לישון במיטת ההורים והמכשיר הופעל החל מהשעה 4:00 לפנות בוקר להקלת נשימתה של התובעת . התובעת באותה עת לא הלכה באופן עצמאי ויכלה לזחול ואף ללכת כשהיא נתמכת. המכשיר הונח על שידה בסמוך למיטה בגובה כ- 60ס"מ בערך .

התובעת התעוררה בשעות הבוקר , ירדה לרצפה וזחלה, תוך כדי היא נתקלה בכבל החשמלי של המכשיר, עקב כך, המכשיר נפל מהשידה עליה מונח, חלקי המכיל שבמכשיר האיוד נפרדו והמים הרותחים נשפכו על התובעת וגרמו לכוויות, כפי שיתואר בהמשך (להלן: "התאונה").

עסקינן בתאונה עצמית ללא שהיו לתובעת, מעבר לעדות האם אילנית , עדים לעצם התרחשותה . במצב דברים זה עסקינן בעדות יחיד אשר חלים עליה הכללים שבסעיף 54 ל פקודת הראיות נ"ח. אציין שהמציאות מלמדת שתאונות רבות הן תאונות עצמיות ולא ניתן לומר שבשל כך בלבד דינן נגזר לדחייה. אלא שבבוא בית משפט לקבל עדות יחידה עליו להיות משוכנע שאכן יש להאמין לתובע שאכן התאונה קרתה בהתאם לעדותו. עדות זו, מהימנה ואמינה בעיני, עקבית אחידה ולא נתגלו בה סתירות מהותיות, כלל ועיקר.