ת"א 21393-10-15

התובענה נקבעה להידון לפני.

הנתבעים הגישו בקשות לסילוק התובענה על הסף: הנתבעת 6 (להלן: "קופת החולים") הגישה בקשה מטעמה ביום 18.1.16 ויתר הנתבעים (להלן: "המדינה") הגישו בקשה מטעמם ביום 24.1.16. על אף ההחלטות שהורו לתובע להשיב לבקשות בתוך 20 יום (החלטות מיום 18.1.16 ומיום 25.1.16, בהתאמה) השיב התובע רק לבקשת המדינה ולא לבקשת קופת החולים.

עניינה של התביעה בטענות של התובע כי ניתן היה לגלות בשלב מוקדם יותר גידול סרטני שפשט בגופו לו היתה נערכת לו בדיקת קולונוסקופיה בגיל מוקדם יותר. לטענתו כשלה המדינה בכך שלא כללה בדיקה זו בסל הבריאות, וקופת חולים כשלה בכך שלא ערכה מחקר מקיף בנושא ולא קבעה אמות מידה מתאימות. לכתב התביעה לא צורפה חוות-דעת רפואית.

יש לציין כי בפרק ג' לכתב התביעה, שכותרתו "זהות הצדדים", ציין התובע כי "הנתבע מס' 1: היא קופת חולים", והבהיר בקווים כללים את היחס בין קופת החולים למטופליה; והוסיף וטען כי "הנתבע מס' 2: מדינת ישראל", תוך התייחסות לחובות המוטלות על המדינה. בפרק זה לא נכללה התייחסות כלשהי לנתבעים 4-1 ו- 8-7, שכלל לא תוארו כצדדים לתובענה, ולא הובהר מה האחריות המיוחסת להם למתואר בכתב התביעה.

קופת החולים טענה בבקשתה לסילוק על הסף כי מאחר ומדובר בתובענה שעניינה ברשלנות רפואית הרי שלא ניתן להוכיח את עילתה ללא חוות-דעת בעניינים שברפואה. לפיכך עתרה לדחיית התביעה או למחיקתה על הסף.

המדינה טענה אף היא לדחיית התביעה או למחיקתה בהעדר חוות-דעת רפואית. היא הוסיפה וטענה שיש לסלק את התביעה כנגד הנתבעים 4-1 ו-8-7 על הסף בהעדר עילה. לעניין זה הוסיפה כי ככל הנראה הטענה כלפי אלה היא בנוגע לנטילת חלק מטעמם בהליכי החקיקה השונים, ולפיכך חלה על פעולותיהם חסינות מהותית על רקע הוראת סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חסינות חברי הכנסת"). כן טענה המדינה כי ממילא אין מקום לתובענה מאחר וזו מבקשת לתקוף הליכי חקיקה, ותקיפה מעין זו אינה מהווה עילה לתובענה נזיקית.

להשלמת התמונה יובהר שהנתבעים כולם התייחסו גם לגוף הטענות תוך שהם שוללים אותן.