ת"א 21385-12-10 silver kew limited ואח' נ' בורקיס ואח'

תיאור העובדות והמחלוקות

1.התובעת 2 (להלן – סיגמה) היא חברה העוסקת ביבוא, שיווק, עיבוד ומיון קטניות ודגנים.

בעלות מניותיה של סיגמה הן החברות סיגמה גרייס סחר בע"מ, שבשליטת אופיר דגן, ומאפט בע"מ, שבשליטת אורי דה-לוי ואליק כסה.

התובעת 1 (להלן – סילבר) היא חברה הרשומה בקפריסין, בשליטתה של סיגמה.

הנתבע 1 (להלן – בורקיס) עוסק ביבוא וסחר של קטניות, והנתבעת 3 (להלן – ארבס) היא חברה בשליטתו.

הנתבע 2 (להלן – קושניר) עסק אף הוא בתחום זה. בהתאם להחלטתי (מיום 11.9.11) נמחקה התביעה נגדו בשל חוסר סמכות ענינית, והסכסוך שבינו ובין התובעות מתברר כיום בבית הדין לעבודה.

2.הקשר הראשון בין הצדדים נוצר בשנת 2007, תחילה עם בורקיס ואחר כך עם קושניר, שהציגו את עצמם כבעלי קשרים בעסקים ברוסיה. בתיווכם של השניים, ייבאו התובעות באותה שנה מרוסיה כ-540 טון חומוס.

3.בשנת 2008 הורחב הקשר העיסקי בין הצדדים. קשר זה קיבל ביטוי בהסכם בכתב שנעשה ביום 13.8.08 (נספח ג' לתצהירי התובעת), אך אין חולק שהוא יושם עוד קודם לכן באותה שנה.

יצוין, כי התובעות בחרו לפעול באמצעות סילבר, הרשומה בקפריסין, הן משיקולי מס והן משיקולים מסחריים בהתחשב ביעדים אליהם נשלחה הסחורה, כדי להסוות את המסחר עם חברה ישראלית (סעיף 13(א) לתצהיר דגן).

כן יצוין, כי ההסכם נעשה עם בורקיס בלבד, משום שקושניר לא רצה להיות צד רשמי להסכם עקב הסתבכויות כלכליות שהיו לו באותה תקופה (סעיף 15 לתצהיר דגן), אך אין חולק שקושניר היה צד לאותו הסכם.

בורקיס מצידו לקח עליו את האחריות לביצוע המוטל עליו ועל קושניר (סעיף 15 לתצהיר דגן וסעיף 14 לתצהיר בורקיס).

4.הרעיון העיקרי שעמד בבסיס ההתקשרות בשנת 2008 הוא, שהמיזם המשותף יחלוש על כל שרשרת הגידול של החומוס ברוסיה, החל מהתקשרות עם החקלאים ברוסיה, עבור דרך מעקב וביקורת אחר שלבי הגידול וכלה במשלוח היבול לישראל וליעדים אחרים (סעיף 9 לתצהיר דגן).

לשם כך התקשרו הצדדים ברוסיה עם חברה בשם "אל-מרק", שהופקדה על ההתקשרות עם החקלאים ברוסיה.

בורקיס (בשמו ובשם קושניר, כאמור) לקח על עצמו את האחריות לפקח על כל שלבי המיזם ברוסיה, עד שילוח הסחורה מרוסיה.

סילבר היתה אחראית על הטיפול בסחורה מעת שילוחה מרוסיה ועד הגעתה לצרכנים הסופיים.