ת"א 21355-05-11אדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

עיינתי בטענות הצדדים לעניין שאלת גובה ניכוי גמלאות מל"ל.

ברע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (27.3.2011) נקבע, בין היתר, כי אין מקום שבית המשפט יבסס את פסיקתו על דרכי העבודה של המל"ל (ראה ע"א 9984/07 ה.ב. נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (19.12.2010), וקביעת שיעור הנכות במשפט הניזוק והמזיק תיעשה לפי חוות דעת של מומחה רפואי (ראה: רע"א 5670/10 פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (19.8.2010). כמו כן, המומחה הרפואי שנתמנה ע"י בית המשפט הוא זה שיידרש לקבוע את שיעור הנכות הכולל של נפגע ולחלץ מתוכו גם את שיעור הנכות שאותה הסבה התאונה.

מכאן, שאין לסמוך על שיטת החישוב של הנתבעת, שכן היא נסמכת על שיעורי הנכות שנקבעו לתובע ע"י המל"ל, ולטענתה: "אין כל משמעות לפער באחוזי הנכות בין קביעות המומחים מטעם בית המשפט למומחים מטעם המל"ל". טענה זו אין לקבל. כן אין לסמוך על החישוב שערך ב"כ התובע שכן טעה בחישובו.

דרך החישוב היא לפי "שיטת השקלול המתמטית", כדלקמן:

על מנת לעמוד על השינוי במצבו הרפואי של הניזוק עקב התאונה, יש צורך בראש ובראשונה לקבוע שתיים אלה:

1.ראשית, מה היה מצבו הבריאותי של הנפגע אלמלא התאונה, לאמור מאילו נכויות הוא סבל בלא קשר לתאונה.

2.שנית, באיזה מצב הוא נתון היום.

הפער בין המצב הנוכחי של התובע לבין המצב שבו היה אלמלא התאונה משקף את הנכות היחסית שהסבה לו תאונה.

בענייננו:

א.קודם התאונה סבל התובע מנכות פסיכיאטרית של 30%. ראו מכתבו של פרו' ברוך שפירא מיום 20.9.12.

ב.כיום, לאחר התאונה, סובל התובע מנכות פסיכיאטרית בגובה 10% (ובסה"כ 40%) ומנכות אורתופדית בשיעור של 30%. היינו הנכות המשוללת היא - 30% + 40% = 58%.

ג.הנכות היחסית של הניזוק בעקבות התאונה היא ההפרש שבין הנכות המשוקללת לנכותו הקודמת היינו 28% = 30% - 58% .