ת"א 21312-09-14 אריה ארז בנין תשתית וגינון בע"מ נ' מועצה מקומית מיתר

בפני בקשה של התובעת (המבקשת), כי אורה על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים של הנתבעת, וזאת מהטעם שמסמכים אלה לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת.

עוד מבקשת התובעת, כי נספחים ד' ו-כא' יועברו לה בצורה קריאה, ובנוסף היא מבקשת כי אורה לנתבעת להסביר את הקשר בין הנספחים המצורפים לתצהירו של מר שמעון פוני לבין המסמכים המצויים בתיק המוצגים.

הנתבעת בתגובתה, איננה חולקת על העובדה כי המסמכים המדוברים לא גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, אך בצד זאת היא מוסיפה, כי מסמכים אלה, ולו ברובם, נמצאו על ידה לאחר שהעבירה לתובעת את תצהיר גילוי המסמכים.

הנתבעת מוסיפה, כי נספחים ד' וכא' הועברו לתובעת, ובנוסף נותנת הנתבעת הסבר ביחס לקשר בין הנספחים לתצהירו של מר פוני למסמכים שבתיק המוצגים.

עיינתי בטענות הצדדים ואף במסמכים הנדונים, ואני מתיר את צירופם של המוצגים, למעט נספחים כח'1 וכח'2 לתיק המוצגים, וזאת מהטעמים הבאים:

אכן, כטענת התובעת, תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי בעל דין לא יהיה רשאי להגיש מסמך כראיה מטעמו אלא אם כן נמסר על קיומו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים. יחד עם זאת, התקנות משאירות שיקול דעת לביהמ"ש להתיר את הגשת המסמך, לאחר שנוכח כי קיים הצדק סביר לאי גילויו במסגרת התצהיר. בעניין זה, נקבע בפסיקת ביהמ"ש, כי השימוש בסמכות ייעשה רק מקום בו אי הגילוי נעשה מחמת זדון או במתכוון.

אומנם, טוענת התובעת, כי כך הם פני הדברים בענייננו והתובעת, במזיד ובמתכוון, לא גילתה את דבר קיומם של המסמכים הנדונים לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, אלא שאין בידי לקבל טענה זו. מעיון במסמכים ניכר, כי אין מדובר במסמכים מפתיעים ו/או במסמכים השונים במהותם ממסמכים אחרים המצויים בתיק המוצגים, ועל-כן אני מקבל את גירסת הנתבעת לפיה המסמכים נמצאו על-ידה לאחר שכבר מסרה את תצהיר גילוי המסמכים שלה.

יתרה מכך, ניכר על פני הדברים, כי מדובר במסמכים שהתובעת הייתה מודעת לקיומם באשר הם מסמכים הנוגעים לה ולכאורה נשלחו אליה. אינני קובע מסמרות בעניין זה ולו מהטעם שגם אם אין כך הם פני הדברים, יש מקום לאפשר לנתבעת להציג מסמכים אלה.

בשים לב למחדלה של הנתבעת בעניין זה, ועל אף שאין מדובר בשינוי חזית או בתוספת מהותית למוצגים הקיימים, הרי שככל שהתובעת תבקש להגיש תצהיר משלים מטעמה על מנת לסתור את האמור במוצגים הנ"ל, הרי שאתיר זאת.

עוד אוסיף, כי אין באמור בהחלטתי, כדי להכשיר את קבילותם של המסמכים, ולתובעת שמורה הזכות לטעון בעניין זה במהלך דיוני ההוכחות או בסיכומיה.