ת"א 2130-08 אלמוג מימון נ' גולדשטיין אבי ואח'

1.התובע יליד 14.9.1987 נפגע לטענתו בשתי תאונות דרכים בהיותו קטין במקום מגוריו בבאר שבע, האחת ארעה כשרכב על אופניו והשנייה כשרכב על אופנוע, שבדיעבד הסתבר כי לא היה מבוטח.

2.הצדדים חלוקים בשאלת החבות בנוגע לתאונה השנייה וגובה הנזק בנוגע לשתי התאונות.

3.שלש תאונות שבהן היו כרוכות פגיעות ראש חווה התובע בקטינותו ובגין שתיים מהם הוגשה התביעה בתיק זה.

התאונה הראשונה ארעה ביום 13.4.96 בהיותו בן 8 וחצי עת, שכאמור רכב על אופניו בבאר שבע ונפגע ע"י רכבו של הנתבע 1 שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן- התאונה הראשונה ).

האחרונים לא חלקו על נסיבות התאונה הנ"ל או האחריות בגינה אלא על גובה הנזק ומידת השפעתו על התובע.

תאונה נוספת ארעה לתובע בשנת 98 עת שנפל לבור ובגינה לא הגיש תביעה.

התאונה השנייה נשוא התביעה ארעה ביום 26.12.03 ,(להלן- התאונה השניה ) בהיות התובע בן כ 16 ברכבו על אופנוע מסוג ימהה 50 סמ"ק (להלן- האופנוע) .

4.התובע הורשע ע"י בית המשפט לתעבורה בב"ש בגין התאונה השנייה בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בדרך הגורמת נזק, נהיגה ללא רישיון רכב תקף, נהיגה ללא קסדה, נהיגה ללא מס' רישוי ונהיגה באופנוע לא תקין.

התיקון בכתב האישום מתייחס לעובדות של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, שנמחקו.

5.למרות תוכן ההרשעה על פי כתב האישום המתוקן, אין חולק כי התובע נהג ללא ביטוח תקף ולכן הוגשה התביעה בגין התאונה השנייה כנגד הנתבעת 3 .האחרונה חלקה על החבות בהסתמך על סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 וטענה ,כי משידע התובע כי הוא נוהג ברכב ללא ביטוח תקף, אין הוא זכאי לפיצוי על פי החוק.

לפיכך יש לדון בשאלת האחריות תחילה בנוגע לתאונה השנייה.

התאונה השניה – נסיבות ואחריות