ת"א 2128-05-14 אביטן ואח' נ' יהודה ואח'

אחר ששקלתי טענות הנתבעים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה להורות על הפסקת התובענה.

אין ספק והדברים עלו במהלך הדיון האחרון ואף במהלך הדיונים הקודמים, כי התנהלותו של התובע היתה רצופת מחדלים, מחדלים שלא פסקו גם במהלך הדיון האחרון.

בא כוחו האחרון של התובע התייחס לדברים באופן מפורש ולא היה עותר למחיקתה של התביעה, אלמלא אותם מחדלים.

אמנם, ועל כך אין חולק, כוונת התובע הינה, כי בהליך חדש שיפתח, יתוקנו כל אותם מחדלים שנעשו במסגרת הליך זה וכאמור, לשם כך מבוקש להורות על מחיקת התביעה. ואולם, השיקול שעל בית המשפט לשקול בסופו של יום אינו רק מה היתרון שיוקנה לתובע אם יפתח הליך חדש, אלא גם מה הנזק שיגרם לתובע, אם יוותר ההליך כאן על כנו, כשמנגד עומדים כמובן שיקוליו של הנתבע.

במסגרת ההליך דנן, איני סבורה, כי התקבלו עד כה החלטות, שביטולן, תוך כדי מחיקת ההליך, יגרום לנזק לנתבע. אותן החלטות אשר עלולות לגרום בביטולן נזק לנתבע הן לרוב החלטות שקובעות מסמרות בהליך, כך למשל בעניין ראיות, יכולה להיות החלטה מסוג זה החלטה האוסרת הבאת ראיה כלשהי או בעניינים אחרים חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט, שדעתו של התובע אינה נוחה מהן. במקרה דנן, בהעדר החלטה מהותית, שביטולה יכול לשנות בהליך נוסף, איני רואה מניעה עניינית להיעתר לבקשת התובע, אשר נועדה לאפשר לתובע לנהל את ההליך באופן ראוי, דבר שלא נעשה עד כה.

חסימת דרכו של התובע מנגד, תביא לכך שגם אם לתובע עילת תביעה נכונה וראויה, לא יוכל התובע להוכיחה, נוכח ההתנהלות עד כה.

בית המשפט אמנם אינו אמור לשמש אפוטרופוס לתובע, אלא שעה שברור, כי נוכח התנהלות פגומה, לא יוכל התובע להוכיח את תביעתו, איני סבורה, כי ראוי יהיה לחסום את דרכו של התובע להוכיח תביעתו.

מנגד, הנזק היחיד שיגרם לנתבע הינו הנזק שבגרימת הוצאות, נזק שניתן לכפר עליו בפסיקת הוצאות.

יש לזכור, כי הנתבע הצהיר בתחילתו של הליך, כי בכוונתו היה להגיש התביעה שכנגד כתביעה עצמאית, וזו הוגשה כתביעה שכנגד רק כיוון שהתובע הקדים והגיש תביעתו, כך שההליך דנן היה מתקיים בכל מקרה, אם כי רק ביחס לחלק התביעה שכנגד ולא ניתן לפיכך לומר לגבי ההליך כולו כי התברר כהליך סרק שרק נוכח התמשכותו תהא הצדקה לסיים המחלוקת כאן ולא לאפשר לתובע ללבן הסוגיות השנויות במחלוקת מבחינתו, כדבעי.

אשר לתנאים באשר לחידושה של התובענה, הרי שהיעתרות לבקשת הנתבע לפיה ההליך ימשך מהשלב שבו הפסיק אין בה כל תועלת, בשל הנימוקים למחיקת התביעה, הנעוצים בהתנהלות ומשכך, לא מצאתי מקום להתנות הגשת תביעה חדשה בתנאים כלשהם.

בנסיבות העניין, אני מורה על מחיקת התביעה העיקרית. ההליך ימשך באשר לתביעה שכנגד.