ת"א 21264-06-15 ל. נ' מרכז רפואי תל-אביב ע"ש אליאס סוראסקי ואח'

1. התובעת, ילידת 1985, בשבוע 18 להריונה עם תאומים, החלה לסבול, בתאריך ,6/7/13 מכאבי בטן ומשלשולים, בגינם פנתה למרפאת ביקור רופא באשדוד. התובעת נבדקה ושוחררה לביתה תוך התווית תרופת "קל בטן".

משהוחמר מצבה במהלך הערב, פנתה התובעת לבית החולים "איכילוב", לשם הגיעה בשעה 22:30. בדיקות הדם שנערכו לה העלו ספירה לבנה גבוהה עם סטייה שמאלה, מצב המצביע על זיהום בקטריאלי, וחייב דיון באבחנה מבדלת באשר לקיומה של אפנדיציטיס חריפה, דבר שלדברי התובעת לא נעשה. התובעת טופלה בנוזלים ושוחררה לביתה.

למחרת היום – 7/7/13 – החמיר מצבה של התובעת והיא שבה לבית החולים "איכילוב", לשם הגיעה בשעה 10:30 בבוקר. משהוברר, כי מצב ההריון תקין, הופנתה התובעת למיון הכירורגי, כשהיא סובלת מכאבים קשים. התובעת הגיעה למיון הכירורגי בשעה 15:48, אולם לדבריה, רק בשעה 18:52 נעשתה לה בדיקת US.

בשעה 21:24 נבדקה התובעת על ידי כירורג תורן, ורק אז הוחלט לנתחה באבחנה של אפנדיציטיס חריפה. הניתוח החל בשעה 22:16 ובוצע בהרדמה כללית. עם פתיחת הבטן פרצה מוגלה, אובחן תוספתן נמקי, אשר נקרע במהלך הפרדתו.

התובעת טוענת, כי במהלך הלילה הורע מצבה, אולם לא הגיע רופא לבודקה, ורק בבוקר, עת נבדקה, וחרף ההחמרה הקשה במצבה, היא הועברה למחלקת טיפול נמרץ, שם פיתחה ספסיס וחמצת מטבולית ונשימתית שהצריכו מתן הנשמה, והוחלט על אקספלורציה ניתוחית חוזרת.

בתאריך 8/7/13, בסביבות השעה 22:20 נותחה התובעת פעם נוספת. נוכח הממצאים שהתגלו עם פתיחת הבטן, ולאחר התייעצות, הוחלט על כריתת הצקום והמעי הדק הסופי וביצוע אילאוסטומיה סופית. כן הוחלט על אי סגירת הפתח הניתוחי, אלא ביצוע סגירה עורית בלבד.

לאחר הניתוח שהתה התובעת בטיפול נמרץ במשך 10 ימים, מתוכם 3 ימים הורדמה והונשמה.

בתאריך 27/5/13 הועברה התובעת למחלקת נשים למעקב הריון בסיכון גבוה, כשהיא עם סטומה,וכן הוחלט לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן ועל כן טופלה בצלסטון.

בתאריך 5/11/13, כשהיא בשבוע 36 להריונה עברה התובעת ניתוח קיסרי וילדה תאומים בריאים.

לאחר חילוץ התינוקות, ביצעו כירורגים השקה של המעי הדק אל המעי הגס הרוחבי, סגירה ראשונית של הפסיה והטרייה של הצלקת העורית, ובתאריך 18/11/13 שוחררה התובעת מבית החולים.