ת"א 21225-09-15 ארנון נ' מדינת ישראל ואח'
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
21225-09-15
12.2.2016 |
|
בפני השופטת: מעין צור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: 1. אפרים ארנון 2. עו"ד |
הנתבעים: 1. מדינת ישראל – משטרת ישראל 2. אהרון גל אור |
| פסק דין | |
|
בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
העובדות וטענות הצדדים
ביום 10.9.15 הגיש התובע, עורך דין במקצועו, תביעה נגד הנתבעים. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13.9.05 פשטו על משרדו חוקרי מס הכנסה שנשלחו על ידי משטרת ישראל, ותפסו תיקים הנוגעים לשניים מלקוחותיו ואת תיקי הנהלת החשבונות שלו. בהמשך הגיעו שוטרים למשרדו, ביצעו חיפוש וביקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה לצורך מסירת עדות. למקום הגיעו גם כתבים, שמן הסתם קיבלו מידע על החקירה מהמשטרה. התובע נחקר באזהרה, הועבר לבית המעצר, אך לאור מצבו הרפואי לא התקבל שם, אלא נשלח לבית חולים באמבולנס. השוטרים, שרצו תחילה לעוצרו, הסתפקו לאור מצבו בשבעה ימי מעצר בית. המשטרה נטלה את דרכונו של התובע למשך שלושה חודשים, ובהמשך החזירה לו המשטרה את הדרכון, אך לא דאגה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן נגדו. כשנה לאחר מכן, בעת שביקש לצאת מהארץ, הגיע לבית הנתיבות, ואז נתגלה לו שצו עיכוב היציאה מהארץ לא בוטל. הוא נאלץ להמתין שעות ארוכות עד שהצו בוטל, תוך גרימת עוגמת נפש בנוכחות חבריו לטיול הקבוצתי.
בחלוף מספר שנים נסגר התיק נגד לקוחותיו. כשנה לפני הגשת התביעה הוחזרו לו התיקים שנלקחו ממשרדו.
לטענת התובע, לא הייתה סיבה לחוקרו ולעוצרו, ושמו מפורסם עד היום באינטרנט כחשוד בעבירות הונאה.
התובע פנה פעמים רבות לפרקליטות מחוז חיפה, מאחר שלא קיבל כל הודעה ביחס לתיק החקירה נגדו, על אף שנגד לקוחותיו נסגר התיק. הוא לא קיבל כל תשובה, למעט הודעה שנמסרה לו בשיחה טלפונית, כי אין נגדו תיק מב"ד וכי לא היה חשוד, דברים שאינם מתיישבים עם צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו ועם הפשיטה על משרדו.
התובע טוען כי כתוצאה מהפשיטה על משרדו ומפרסום שמו באמצעי התקשורת נגרמו לו נזקים רבים, לרבות פגיעה בשמו הטוב ואובדן הכנסות.
לטענת התובע הפרו הנתבעים חובות חקוקות שבפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק ובסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ואף נהגו ברשלנות.
הנתבעים טוענים בבקשתם כי התביעה התיישנה. תקופת ההתיישנות הינה שבע שנים. עילת התביעה נולדה ביום 13.9.05, ולגבי אי ביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ – בשנת 2006, ולכן התביעה התיישנה לכל המאוחר בשנת 2013.
התובע טוען בתגובתו כי יש לדחות את טענת ההתיישנות. טענתו המרכזית היא כי מרוץ ההתיישנות טרם החל, שכן הנתבעים טרם המציאו לו אישור בדבר תוצאות ההליכים הפליליים נגדו. לטענתו, עילת התביעה תקום רק ביום שבו יקבל הודעה על סגירת תיק החקירה נגדו. כל עוד לא יקבל הודעה על סגירת תיק החקירה נגדו, המשמעות היא שההליך הפלילי עדיין תלוי ועומד. לא ניתן להתחיל את מרוץ ההתיישנות כל עוד לא יקבל הודעה על סגירת תיק החקירה נגדו, ועל סיבת הסגירה, שכן רק עם היוודע תוצאות החקירה יתברר אם היה יסוד לפעולות שננקטו נגדו, אם לאו. לא ניתן לתבוע פיצוי על מעצר בלתי חוקי לפני שהסתיימה החקירה והסתבר כי המעצר לא היה ראוי.
התובע מוסיף וטוען כי ככל הנראה נגנז התיק לפני זמן רב, תוך שהנתבעים נמנעו מלגלות לו עובדה זו על מנת להכשיל את זכותו לתבוע. התובע מפנה להוראות סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), וכן להוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת הנזיקין"). לטענתו, תביעתו תתיישן בחלוף שבע שנים מהיום שבו יומצא לו אישור מה עלה בגורלו של תיק החקירה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|