ת"א 21210-10-13

בפניי בקשה המבקשים להורות למשיבים לתאם עם המבקשת 1 באמצעות בא כוחם, מספר מועדי ביקור בנכס לצורך השלמת התיקונים הנדרשים למתן "טופס 4" לבית, כעולה מדו"ח המפקח מיום 2/12/14.

לאחר שעיינתי בתגובתם של המשיבים, הנני מוצאת לדחות את הבקשה.

ככלל, אין מקום במסגרת תביעתם של המשיבים לפיצוי בגין ליקויי בנייה לתת סעד ביניים על דרך של צו עשה לטובת המבקשת 1 לפיו זכאית היא לבצע תיקונים בפועל, קל וחומר שאין לעשות כן, לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט ובטרם ניהול הוכחות. תביעת המשיבים הינה תביעה כספית ולא התבקש בה סעד של ביצוע התיקונים.

הדברים נכונים שבעתיים, בשעה שלאור הטיעונים שהובאו בתגובת המשיבים, אין מקום לכפות עליהם את ביצוע העבודות המשלימות המבוקשות, וזאת על רקע חוסר האמון הקשה והיחסים העכורים שתוארו, הן בטרם תחילתו של ההליך המשפטי דנן והן במהלכו, הכל כפי שפורט ונטען בהרחבה יתירה בתגובה (ר' בשינויים המחויבים טעמים נוספים בגינם ידחה בית המשפט מתן אפשרות לקבלן לבצעו התיקונים בעצמו - ע"א 656/99 ד"ר בר שירה ואח' נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז (5)).

בנוסף, העתרות לבקשה דנן, לא רק שעלולה להביא להפיכתו בפועל של בית המשפט למפקח עליון על ביצוע התיקונים המבוקשים (כשאת חלקם ספק אם ניתן להגדיר "פעוטים" מבחינת טיבם והיקפם) אלא שהיא עלולה אף לגרום לפתח להתמשכות ההליכים וסרבולם שלא לצורך.

יובהר כי אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות אודות נכונות הטענות השונות של המשיבים או של המבקשים, כמו גם בהכרעה משתמעת בשאלה האם יהיה מקום לפסוק למשיבים, בסופו של יום, פיצוי מופחת בגין אי מתן הזדמנות נאותה למבקשת 1 לביצוע התיקונים, הן נשוא בקשה זו והן בכלל (ר' ע"א 656/99 לעיל).