הית'ם ראבי נ' ג'אנם ואח'

מבוא

1. בפני תביעה לסילוק ידם של שכני התובע ומתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם לעשות שימוש בדרך מעבר, שלטענת התובע שייכת למקרקעין שלו.

2. המקרקעין הוסדרו ב-11.3.1967, חלקה 8 בגוש 30519 רשומה עדיין על שם אביו של התובע. על פי המפה חלקה 8 היא מחומש, שדומה יותר למשולש קטום כאשר דרך המעבר היא מעין עמוד תמרור בבסיסו הרחב, ומשני צדדי השביל משתרעות חלקות 9 ו-10. סופו של השביל מגיע לרחוב אלמקדסי בוואדי אל ג'וז. (מפה, ת/2.

3. התובע טוען כי את חלקה 8 קיבל במתנה מאביו (כיום בשנות ה-90 לחייו), שחילק ירושתו בחייו, בינו לבין אח נוסף, האחד קיבל בית אחר בבית חנינא והתובע את בית הקרקע של אביו שמעליו בנה שתי קומות. (פרו' עמ' 24).

4. על חלקה 9 הוספה בניה וכיום בנוי מבנה בן ארבע קומות ובו שבע דירות המוחזקים על ידי בני משפחת הנתבעים ושוכרים אחרים. לפי תיאור הנתבע את המבנה, אין כניסה ראשית למבנה או חדר מדרגות, לקומה שניה נכנסים דרך הכביש, לקומה שלישית ממדרגות חיצוניות, קומה רביעית זו דירת גג (כנראה שייכת לשלישית, פרו' עמ' 25-26).

   אם מעונין הנתבע לעשות שימוש ביציאה אחרת עליו לבנות מספר מדרגות, כיוון שהכביש משופע. "היה פתח ואם עוברים מהכביש דרך הפתח, צריך לקפוץ בגובה של מטר כדי להגיע לדירה שנמצאת מתחת לכביש וזה סגור ממזמן. צריך לבנות 4-5 מדרגות ואחי בנה חדר, ואין מקום ללכת, אחרי שקופצים יש 5 מטרים ואז יש את הקיר של החדר שאחי בנה, לא יודע איך לעבור לדירה שלי" (פרו' עמ' 27). הנתבע מסוכסך עם אחיו.

   הנתבע מחזיק ומתגורר באחת הדירות במבנה, ולעתים משתמש גם בדירת הקרקע הישנה שבסוף החצר שלה יש שער בין חומות אבן, המוביל לדרך המעבר (תמונות נ/2). הנתבע הסתכסך עם אחיו שגם גר בקומת קרקע קרובה יותר לכביש הראשי וזה חסם מעבר אחר בתוך חלקה 9

   דרך אחרת להיכנס לדירת הקרקע היא מעקף רגלי בשטח לא סלול, מהכביש הראשי דרך הצד האחורי של המבנה בחלקה 9, אולם שם לטענת הנתבע יש כבר הבדל גובה של 4 מטר לדירת הקרקע, ולבנות מדרגות "זה עולה כסף" (עמ' 28)

    

5. המחלוקת שבפני עוסקת בשאלת זכותו של התובע לדרוש מנתבע 2 להפסיק להשתמש במעבר. כנגד אחיו, נתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

   נתבע 2 כפר בכך שהמעבר שייך לחלקה 8, כפר בזכותו של התובע להגיש התביעה נוכח אי רישום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין, ולחילופין טען לזכותו להמשיך ולעשות שימוש בדרך, כפי שעשו אביו ובני משפחתו מזה 40 שנים, מכוח "זיקת הנאה" או הרשות שניתנה.