ת"א 21136-10-15

1. באשר למסמך מיום 14.7.15 שנערך ע"י ד"ר ויזר - איני סבורה שמדובר בחוות דעת אשר אסורה בהמצאה למומחה אלא במסמך המשקף חלק הטיפול הרפואי בתובעת על ידי רופאת קופת חולים, גורם ניטרלי שאינו תלוי בתובעת, ואין בו סממני חוות דעת. במסמך זה פירוט תלונות התובעת, ממצאי בדיקה, אבחנה, הטיפול התרופתי שניתן והמלצה להמשך טיפול. עצם העובדה שהמסמך מופנה ל"כל המעוניין" והעובדה שלא קיימים מסמכים נוספים שנרשמו על ידי אותה הרופאה אינו הופך מסמך זה לחוות דעת, במיוחד נוכח הגמישות הנוהגת בהמצאת מסמכים בתחום הנפשי ונוכח החזקה כי המומחה ידע להפעיל שיקול דעתו העצמאי.

2. באשר להמצאת המסמכים הרפואיים המתייחסים למנוח - אכן - על פי נוסחה של תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), יש להעביר למומחה את המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן למי שלגביו אמורה להינתן חוות הדעת ולא קיימת התייחסות פרטנית בתקנות למקרה בו מדובר בנפגע משני, אשר טוען לנזק נפשי עקב מות הנפגע הישיר בתאונה. עם זאת, איני רואה מניעה עקרונית להעביר למומחה מסמכים מהם ניתן ללמוד גם על הטיפול הרפואי של הנפגע הישיר בתאונה עד מותו ועל הטיפולים הרפואיים אותם עבר ולהם נחשפו קרוביו, הטוענים לנזק נפשי עקב כך. חלק מעילת התביעה של התובעות הוא ההתרשמות מהנזק שנגרם בתאונה וממילא יש לדעת מהו הנזק שנגרם בתאונה. ככל שקיימים מסמכים רפואיים אותנטיים מזמן אמת, המלמדים על עובדות אלו, איני סבורה שיש מקום לאסור העברתם למומחה, שהרי ראוי שהמומחה ילמד על התשתית העובדתית הרלוונטית ממסמכים אלו ולא רק מפיהן של התובעות. איני סבורה שיהא בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה באשר להערכת פגיעתן של התובעות. עם זאת, על מנת לא להכביד על המומחה ונוכח ריבוי המסמכים, ומקום בו תפקידו של המומחה הוא הערכת הפגיעה שנגרמה לתובעות ולא מעבר לכך, בשלב זה אני מתירה רק העברת סיכומי מחלה אשר נרשמו בתום כל אשפוז בכל מוסד בו אושפז המנוח עד מותו. ככל שהמומחה יהא סבור שנדרשים לו מסמכים נוספים המתייחסים למנוח, יודיע זאת לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, 25 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.