ת"א 21045-04-10פלונית נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים.

א.ההליך והצדדים לו

1. התובעת, ילידת 30.6.1976, נפגעה בתאונת דרכים ביום 8.5.2003, בהיותה נהגת ברכב אשר בוטח בביטוח חובה על-פי דין בידי הנתבעת (להלן התאונה). התובענה הוגשה ביום 18.4.2010, על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על עצם קרות התאונה ועל חבותה הביטוחית של הנתבעת בגינה אין מחלוקת; המחלוקת נסבה על זיהוי הנזק בר-הפיצוי שנגרם בתאונה ושיעורו.

    

2. לבקשת התובעת מונה מומחה בתחום האורתופדי, ד"ר סבי רוג'ר, להערכת הנכות הרפואית שנגרמה לה בתאונה (להלן המומחה). חוות-דעתו של המומחה ניתנה ביום 24.5.2012; נקבע בה כי לתובעת נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 15% הנובעת מן התאונה, על-יסוד סעיף 41(4)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) ובשל הגבלה בתנועות כתף שמאל עד גובה השכם.

    

3. לתמיכת התביעה העידו התובעת ובעלה, מר סאמי חסין שלאעטה. הנתבעת לא זימנה עדים והסתפקה בהעמדת התובעת והעד מטעמה לחקירה נגדית ובהגשת מסמכים שעיקרם תיעוד רפואי. בתוך כך ויתרה הנתבעת על זימון המומחה לעדות, אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן.

    

4. בסיכומיה ביקשה התובעת לזכותה בסכומים המצטברים שלהלן: 120,960 ₪ בגין הפסדי שכר לעבר; 254,016 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד; הפסדי פנסיה בסך של 26,547 ₪; 50,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת צד שלישי לעבר ולעתיד; וסך של 30,000 ₪ בראש הנזק של כאב וסבל. מנגד גרסה הנתבעת שאין לפצות את התובעת אלא בסך של 8,000 ₪ בגין כאב וסבל. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון מיום 25.2.2014, זולת אם צוין אחרת.

    

   ב.הנכות הרפואית