ת"א 21022-05-15 אגוזי נ' עוטר

1.הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.תחילה הגיש התובע תביעה בגדרה עתר לביטול עסקה משנת 2015 בה רכש רכב מסוג סובארו מ.ר 67-121-67 (להלן : "הרכב") ולפיצויו בגין נזקיו שנגרמו לו. התובע טען כי הוא רכש את הרכב מן הנתבע לאור מצג הנתבע, לפיו גמע הרכב 116,000 ק"מ, כי הרכב היה בבעלות פרטית וכי היה לו בעלים קודם אחד. לאחר רכישת הרכב, התגלה שכל שלוש העובדות הנ"ל אינן נכונות, לאחר שהסתבר, כי לפי רישיון הרכב שקיבל התובע לאחר רכישת הרכב, גמע הרכב כ- 130,000 ק"מ עוד בחודש 5/2014 (כשנה לפני רכישת הרכב), כי מספר הבעלים הקודמים ברכב היו שניים (וכי בעבר הרכב היה בבעלות חברה בע"מ). התובע טען כי הוא שילם סך 105,000 ₪ . התובע טען כי יש להשיב לו את הסכום ששילם בגין הרכב, מאחר והוא עומד על ביטול ההסכם ולפסוק לו סכומים נוספים בגין נזקיו הישירים והעקיפים. התובע העמיד תביעתו המקורית ע"ס 151,062 ₪.

3.הנתבע הגיש הגנה בגדרה טען כי לא הסתיר מן התובע דבר, והוא הכחיש את כל טענות התובע, כפי שעלו בכתב התביעה.

4.לאחר שקיבל רשות בית המשפט לתיקון כתב התביעה, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בגדרו עמד על קיום העסקה ותבע פיצוי על נזקיו בגין הסתרת עובדות ממנו והטעייתו (לטענתו). בכתב התביעה המתוקן טען התובע, כי מגיע לו סך 21,280 ₪ המהווה "ההפרש בין הסכום ששולם לבין שוויו האמיתי של הרכב עפ"י חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה המתוקן" (נספח י"ב לכתב התביעה המתוקן), וכן סך 15,070 ₪ - "פיצוי בגין אובדן ערך בעת המכירה" (ראו סעיף 57 לכתב התביעה המתוקן). בנוסף עתר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בגין נזקיו הנוספים : סך 3,992 ₪ בגין תיקונים ברכב, סך 3,000 ₪ בגין אובדן הנאה מן הרכב, וסך 15,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש וסך 10,000 ₪ בגין פיצויים עונשיים. משכך, העמיד התובע את סכום התביעה ע"ס 65,342 ₪.

5.בכתב ההגנה המתוקן כפר הנתבע בטענות התובע. הנתבע טען כי התובע בדק את הרכב ומצאו מתאים לצרכיו. הנתבע טען כי לאחר שהתובע החל להשתמש ברכב, הוא מעלה את הטענות שהעלה בכתב התביעה. הנתבע טען כי לו התכוון לרמות את התובע היה מקטין את מספר הק"מ שגמע הרכב עפ"י המד המצוי ברכב ליותר מאשר 18,000 ק"מ והדבר אך מוכיח את גרסת הנתבע לעניין זה, כפי שעלתה בכתב ההגנה המקורי. הנתבע טען כי הוא מסר את כל הפרטים לתובע, לרבות: מספר הבעלים, זהות הבעלים ומספר הק"מ שגמע הרכב (סעיף 32 לכתב ההגנה). הנתבע כפר בנזק הנטען ובהיקפו וטען כי התובע שילם בגין הרכב 105,000 ₪ מקום שמחירו עפ"י מחירון לוי יצחק ללא תוספות עמד ביום המכירה ע"ס 121,000 ₪.

6.לנוכח המחלוקת כפי שעלתה בכתבי הטענות, ובהסכמת הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו אשר יענה בין היתר על השאלות שלהלן: " מהו ערך השוק של הרכב ביום ביצוע העסקה מיום 08.02.15 בהנחה והתובע כי מהרכב כי מספר הבעלים הקודמים הוא 3, יד ראשונה חברה וכן אילו ידע התובע כי מספר הקמ"ש שגמע הרכב אינו כפי שמופיע במד האוץ (116,000 קמ"ש)" והאחרת היא "מהי ירידת הערך ברכב ביחס שבין מצבו האמיתי – היינו, יד שלישית, בעלות חברה בע"מ, ומספר קילו מטראג' העולה על זה הרשום במד האוץ לבין מצבו כפי שהוצג לתובע על פי טענתו".

7.השמאי מטעם בית המשפט העריך את שווי הרכב לפי מצבו ביום המכירה ב- 104,994 ₪ ואילו היה מודע רוכש פוטינציאלי למצב הרכב האמיתי, היה ערך הרכב עומד ע"ס 100,000-105,000 ₪ (ראו האמור בסעיף 10.3 לחוות הדעת). המומחה לא מצא שיגרם לרכב אובדן ערך עתידי.

8.כאמור, הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה והגישו סיכומיהם בכתב.

9.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת,בסיכומי הצדדים וביתר המסמכים בתיק, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 12,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט (בהתחשב בסכום ששולם למומחה מטעם בית המשפט) ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.