ת"א 21016-10-13 עודה נ' מוחתסב ואח'

לפנינו בקשת הנתבעים לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי .

עניינה של התובענה - מתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע בנוגע לקרקע שבמחלוקת , הנמצאת בכפר עיסאוויה והמשתרעת על פני 9,000 מ"ר (להלן - המקרקעין).

התובעים 2-1 הינם יורשי יורשיהם של המנוחים חסין בן עודה חמדאן ועלי עודה חמדאן (להלן - המנוחים) , והתובע 3 הוא בא כוחם של היורשים בכל העיזבון.

כנטען בכתב התביעה, עיזבונם של המנוחים , שהינם חלק מהבעלים הרבים הרשומים של המקרקעין החל מיום 5.1.1924, כולל עשרות דונמים של אדמות ובתים בכפר עיסאוויה, אשר טרם חולקו עד היום בין היורשים החוקיים.

המקרקעין שבמחלוקת הם חלקה מתוך העיזבון, הקרויה "אלדריגאת".

לטענת התובעים, הנתבעים השתלטו על חלק לא מבוטל מאדמות הכפר עיסאוויה, ובין היתר פלשו בתקופה האחרונה לחלקה שבמחלוקת, והחלו בהקמת בניינים, גדרות , ותחנת דלק , ואף ביצעו מספר עסקאות מכר והשכרה של חלק מהדירות ו/או מהאדמה לצדדים שלישיים , וכל זאת מבלי שיש להם זכות בקרקע , ומבלי שקיבלו את הסכמת כל היורשים לכך.

הנתבעים טוענים בבקשה שלפנינו , כי הם מחזיקים במקרקעין ו/או בזכויות בהם על פי דין לכל הפחות מזה 60 שנים, חלקם מכוח ירושה , וחלקם מכוח רכישת זכויות בתשלום מלא מהבעלים של המקרקעין, שאינם נמנים עם התובעים בתביעה זו.