דגן ואח' נ' א.ב.ד מבנים ניידים בע"מ

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בביתם, שנבנה על ידי הנתבעת בשיטת בניה קלה, לפי הסכם שנכרת בין הצדדים במהלך חודש ספטמבר 2023.

2.התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם, אחרה במסירת הדירה לידיהם, בנתה את הדירה באופן שאינו תואם את אזור מגוריהם, ללא בידוד כנדרש, בניגוד לתקנים ולתקנות התכנון והבניה. לטענתם, נמצאו בדירה ליקויים מהותיים ובפרט - בגג המבנה, שאינו מותאם לאזור המגורים, לאקלים וכמות המשקעים באזור, דבר שגרם לחדירת מים לדירה. עוד נטען, כי חלק מתקרת המבנה שקעה.

לפי חוות דעת המהנדס יוסף פישר, המומחה מטעם התובעים, לא ניתן לתקן את גג המבנה ויש להחליפו. למרות זאת, הנתבעת לא הכירה באחריותה לנזקים ולא הציעה פיצוי בערך ריאלי. התובעים טענו כי התלוננו פעמים רבות בפני הנתבעת על הצורך בתיקונים נוספים, כתוצאה מחדירת מים למבנה דרך הגג, אך הנתבעת לא עשתה דבר.

בנסיבות אלה, כך נטען, לא נותרה בידי התובעים ברירה ובקיץ 2018 החליפו את כל הגג המבנה, על חשבונם, בעלות של 134,238 ₪ (העתק ההזמנות החשבוניות בגין תיקון הגג צורפו כנספח ה' לכתב התביעה). התובעים פנו לחברת אשל פרויקטים וקיבלו הצעה לתיקון הנזקים הנוספים בדירה, בעלות של 303,238 ₪. בנוסף, דרשו התובעים פיצוי בסך של 54,000 ₪ בגין עוגמת נפש והעמידו את כלל נזקיהם על סך של 492,204 ₪.

3.הנתבעת כפרה בכתב ההגנה בטענות התובעים וטענה, שהתביעה היא דוגמה לשימוש לרעה בהליכי משפט, שכן ההיקף הכספי של ההתקשרות בין התובעים לנתבעת עמד על סך של 358,340 ₪, בעוד שהתביעה עומדת על סך 492,204 ₪.

הנתבעת העלתה שתי טענות מקדמיות. הראשונה - תקופת האחריות לפי הזמנת העבודה החתומה עמדה על 24 חודשים מיום מסירת המבנה. התביעה הוגשה באיחור רב, לאחר 5 שנים בהם התגוררו התובעים בדירה וכ - 3 שנים לאחר תום תקופת האחריות. השניה - התובעים השתהו שיהוי ניכר בהגשת התביעה ולאור המצג, לפיו אין בדעתם לתבוע אותה, לא שמרה הנתבעת על מסמכים והדבר גרם לה נזק ראייתי ממשי. הנתבעת הוסיפה, כי תיקון הגג הרע את מצבה באופן קיצוני, שכן נקבעו עובדות בשטח, המונעות ממנה לברר אם היה צורך בהחלפת הגג.

4.לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי הצעתה המקורית לתובעים עמדה על סך של 464,650 ₪ ומע"מ וכללה גם בניית יסודות וממ"ד. התובעים ביקשו לחסוך בעלויות ובחרו לבצע בעצמם ועל אחריותם את יציקת היסודות ובניית הממ"ד, וכל הקשור אליו. לפיכך, ההצעה הופחתה והועמדה על סך של 358,340 ₪ ומע"מ. הנתבעת הוסיפה, שלא ביצעה עבור התובעים עבודות נגרות, אלומיניום, מטבח, התקנת ארובה, חיבור לתשתיות או איטום בין הממ"ד ליתר המבנה.

הנתבעת טענה, כי טרם תחילת עבודות הבניה הוצעו לתובעים שתי חלופות לקירוי הגג - חלופה זולה של גג בנוי מפח אסכורית וחלופה יקרה יותר של גג רעפים. התובעים בחרו בחלופה הזולה, על מנת לחסוך בעלויות. לגישת הנתבעת, החלטת התובעים להחליף את הגג לא נבעה מליקוי כלשהו בגג, אלא מכוונה לשדרג את גג המבנה ולהחליפו בגג רעפים, כפי שהומלץ להם בתחילה על ידי מנהל הפרויקט מטעמה.

נטען, כי לאחר ביצוע ההזמנה הגישו התובעים את תוכניות המבנה, באמצעות אדריכל ומהנדס מטעמם, לאישור הועדה המקומית לתכנון ובניה וקיבלו היתר בניה כחוק, ובכלל זה אישור לבניית גג האסכורית. לטענת הנתבעת, לא נפל פגם כלשהו בתכנון גג המבנה, והראיה לכך היא אישור אדריכל ומהנדס מטעם התובעים והוועדה לתכנון הבניה. לחילופין, טענה הנתבעת, כי מאחר וכל פרט שקשור למבנה ולגג נבדק על ידי האדריכל והמהנדס מטעם התובעים, יש לייחס להם אשם תורם בגין הליקויים הנטענים בגג המבנה.