ת"א 20910-09-12 נ' נ' נאסר ואח'

1. בפניי בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, לאחר שהתובע יליד 1994, היה מעורב בתאונת-דרכים ביום 22/12/2011 (להלן: "התאונה").

2. בדיון שהתקיים ביום 22/10/2014 טענה ב"כ התובע כי התובע מטופל על-ידי פסיכולוג פרטי, ומשכך הוריתי לב"כ התובע להמציא לבית-המשפט העתק מתיקו של התובע אצל הפסיכולוג, עם העתק לב"כ הנתבעת, אשר יגיב למסמכים אלו ולאחר מכן תינתן החלטה בבקשה למינוי פסיכיאטר.

3. ב"כ התובע הגישה העתק מתיקו של התובע אצל הפסיכולוג, וטענה שלאור הטיפול העקבי ומצבו הנפשי הקשה של התובע כעולה מהמסמכים שצורפו, והואיל וקיימת יותר מראשית ראיה למינוי מומחה פסיכיאטרי, מבוקש מינויו.

4. מנגד, עמדה הנתבעת על התנגדותה למינוי מומחה רפואי בתחום. לטענתה, התיעוד שצירף התובע מהפסיכולוג, לא זו בלבד שהינו תיעוד רפואי "מוזמן", שנערך באופן פרטי, אלא שרובו ככולו מהווה חוות-דעת רפואיות לכל דבר ועניין (למעט קביעת אחוזי נכות), שהינן אסורות בתביעות לפי הפלת"ד. במסמכים הרפואיים שהגיש התובע, יש משום סממני חוות-דעת רפואיות, הכוללים – תלונות, אירוע התאונה, הבדיקה בעת הפניה והאבחנה בטיפול (ראה למשל המסמך מיום 15/3/12), ואל לו לבית-המשפט לבסס החלטתו בבקשת התובע, לא כל שכן לקבל הבקשה, בהתייחס למסמכים פסולים ומוזמנים. מה גם, שיש לקחת בעירבון מוגבל את המסמכים שצירף התובע, בהיותם מסמכים פרטיים, להבדיל מכאלה של גוף ציבורי. אי לכך, יש לדחות את בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הנפשי, וללא קשר, לפסול את המסמכים שצורפו להודעתו ולא להתיר הגשתם.

5. התובע הגיש תגובה לעניין התנגדות הנתבעת לעיל, והתייחסות אליה ככל שתהיה רלבנטית תהיה במסגרת הדיון גופו.

דיון והכרעה: 

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, במסמכים שצורפו לבקשה ובהעתק מתיקו של התובע אצל הפסיכולוג, שוכנעתי כי אין ברישומים המצויים בתיק זה כדי להוות חוות-דעת, ובכלל זה שוכנעתי שקיימת ראשית ראיה למינוי פסיכיאטר.

התיק הפסיכולוגי:

7. בתביעה על פי חוק הפלת"ד, אין הניזוק יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית-המשפט ימנה, לפיכך, דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, כמניעת האפשרות להוכחת נכות נטענת של הניזוק. מכאן הזהירות הרבה שעל בית-המשפט לנהוג כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30/5/12)).

8. תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, קובעת כי:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

 בענייננו נדרשת הכרעה בשאלות, אם הרישומים בתיק הפסיכולוגי מהווים חוו"ד, והאם יש למנוע את הגשתם למומחה. שאלות אלו, ייבחנו בהתייחס לנקבע בפסיקה, לעניין מהות המסמכים שהמצאתן למומחה מותרת בהיותם מסמכים בדבר טיפול רפואי, או אסורה בהיותם חוות דעת.