ת"א 2091-07 בהג'ת יונס נ' משהב חברה לשכון בניין ופיתוח בע"מ

1.הנתבעת היא חברת בנייה שבצעה, כקבלן ראשי, פרויקט בנייה בעיר מודיעין (להלן: "הפרויקט"). התובע הועסק על-ידי הנתבעת כקבלן משנה בפרויקט. התובע בצע בפרויקט עבודות מסוגים שונים: טיח, צבע, ריצוף וכד'. תביעה זו יסודה בטענת התובע על-פיה הנתבעת לא שילמה לו את מלוא התמורה בגין העבודות שביצע בפרויקט.

2.התובע ביסס את תביעתו על מסמך שהוכן על-ידיו – נספח י"א לכתב התביעה ולתצהיר עדותו הראשית (להלן: "נספח י"א"). מסמך זה כולל מספר טבלאות – כל טבלה הוקדשה לסוג אחר של עבודות ופירטה את רכיבי עבודה מסוג מסוים אותה בצע התובע לטענתו (למשל, בטבלת "טיח" – "טיח חוץ בניינים 6-1", "פוגות בניינים 6-1" וכן הלאה). ביחס לכל רכיב עבודה פירט התובע את כמות העבודה, מחירה והסכום הכולל לו התובע זכאי בהתאם לחשבון הנתבעת וכן בהתאם לחשבון שערך התובע. ההפרשים בין הסכום ששולם לתובע על פי חשבון הנתבעת לבין הסכומים שלהם הוא זכאי לטענתו – הם סכום התביעה.

בנוסף צירף התובע לתצהירו מסמך שלגישתו מהווה אישור של הכמויות אותן הוא בצע בפועל בחלק מהבניינים בפרויקט, ואשר חתום בין היתר על-ידי מהנדס של הנתבעת, מר סמיון. מסמך זה צורף כנספח ט' לתצהיר עדותו הראשית של התובע, והוא יכונה להלן: "מסמך סמיון". כמו כן, הגיש התובע תצהיר של מר ליאון גורב, אשר נשכר על-ידי התובע כדי לערוך מדידות בפרויקט, ומדד בשטח בניינים נוספים בהם התובע בצע עבודות. המסמך שנערך על-ידי גורב צורף לתצהיר התובע כנספח ט'2-1, והוא יכונה להלן "מסמך גורב".

3.המחלוקת בין הצדדים בתיק התמקדה מלכתחילה בשלוש חזיתות עיקריות: האם ההסכמים בין הצדדים היו פאושליים או שמא התשלום נקבע על-פי כמויות העבודה שבוצעו בפועל? האם התביעה התיישנה? ולבסוף, האם התובע הוכיח את תביעתו? בעניין אחרון זה, התמקדה המחלוקת בשאלה האם התובע הוכיח את כמויות העבודות הנטענות על-ידיו, החורגות מאלה שעבורן שילמה לו הנתבעת.

4.ביום 11.7.2011 ניתן על-ידי פסק-הדין בתביעה (להלן: "פסק-הדין הקודם"). בפסק-הדין הקודם נקבע, בתמצית, כי:

• בהתאם להסכמים בין התובע לבין הנתבעת היה התובע זכאי לתשלום בגין העבודות שבוצעו בפועל (היינו, ההסכמים לא היו פאושליים);

• תביעת התובע לא התיישנה – בין היתר, משום שעילת התביעה של התובע קמה רק לאחר עריכת ההתחשבנות הסופית בין הצדדים, שלצורך עריכתה היה מקום לבחון את הכמויות שהתובע בצע בפועל;

• התובע הוכיח את העבודות שהוא בצע לטענתו.

   

  בסוגיה האחרונה, נקבע כי התובע בסס את עמדתו ביחס לעבודות אותן הוא בצע בפועל על מדידותיו של מר גורב, שמעדותו עולה סך כל העבודות שבוצעו במועד בו הוא בצע את המדידות. מעבר לכך נקבע כי המהנדס סמיון אישר את הכמויות שהתובע טען כי הוא בצע במסמך סמיון. נקבע כי אין טענה לפיה נספח י"א משקף כמויות שונות מאלה שצוינו במסמך סמיון. עוד נקבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי חלק מהעבודות שנמדדו על-ידי גורב הן עבודות שלא התובע בצע, אלא הן בוצעו על-ידי קבלנים אחרים. כן נקבע כי הנתבעת לא הוכיחה את טענת הקיזוז אותה היא העלתה ביחס לנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודת התובע, ולעלות תיקונם. לאור האמור, התקבלה תביעת התובע במלואה.