ת"א 20904-11-12 ח. נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" ואח'

1.לפניי בקשת התובע למנות לו מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה והפלסטיקה, זאת בשל חסרון כיס.

2.הנתבעות מתנגדות בתוקף לבקשה.

3.מכתב התביעה עולה כי לטענת התובע, גרוש עם שני ילדים (בתלושי השכר נכתב כי הוא רווק ללא ילדים), שכיר המכניס לכיסו מדי חודש שכר ממוצע של 4500 ₪ ברוטו, יליד 1957, ביום 20.4.2010 ובעוד עושה התובע את דרכו רכוב על אופנוע, אירעה לו תאונת דרכים עת הנתבעת 2 פתחה באופן פתאומי את דלת רכבה וגרמה לפגיעתו של התובע, לרבות על ידי הנתבע 4.

4.על פי החלטתה של כב' השופטת עינת רביד מיום 20.11.2014, נדחתה תביעתו של התובע בעילת הפלת"ד כנגד הנתבעת 1 בהיעדר כיסוי ביטוחי.

5.התובע צירף לבקשתו תצהיר תומך וכן את תלושי שכרו, תוך טענה כי בהיעדר חשבון בנק אין הוא יכול להמציא אישור על תכניות חסכון וכיוב'.

6.עוד טען התובע כי עלות שכ"ד חודשי אותו הוא נאלץ לשלם מגיעה כדי 3000 ₪.

7.מ"הערכת נכות" שצורפה לבקשתו ושנערכה על ידי ד"ר טיטיון עולה כי התובע נותר עם נכות בשיעור 28% במפרק הקרסול וצלקות בשיעור 10%.

8.היום נחקר התובע על ידי והתברר כי אינו מחזיק חשבון בנק, בנו נכה המתקיים מקצבת ביטוח לאומי, בתו סטודנטית ומאמו לווה כספים רבים עד כי אינו יכול עוד לבקש הימנה דבר.

9.עובר לאירוע התאונה הכניס לכיסו סך של 18,000 ₪ נטו לחודש.

10.הפן הנורמטיבי:

בהחלטה שניתנה זה לא מכבר, ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל ([פורסם במאגרים], 8.5.2012; להלן: עניין אייזנבך), עמד ביתהמשפט העליון בהרחבה על התנאים שעל תובע לעמוד בהם כדי שתתקבל בקשתו לפטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו ולמינוי מומחה על ידי בית המשפט, בקשה שלא תיענה כדבר שבשגרה, ובתוך כך התייחס גם לשאלה, מה צריך להראות התובע באשר לטיב תביעתו:

"במסגרת 'הנטל הכבד' המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. טענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות. כן, על התובע להראות שתביעתו אינה מופרכת ויש בה ממש, אם כי בעניין זה ניתן להסתפק ברף נמוך יחסית, שהרי בהעדר חוות דעת לעתים יהיה קשה לעמוד על סיכויי התביעה. נראה כי, ככלל, די להראות, על יסוד עובדות המקרה ואופיין של הטענות, שבפי התובע טענה הראויה להישמע או שאלה רצינית שיש לדון בה" (a good arguable case)" (שם, פסקה 11, ההדגשות אינן במקור).

ובהמשך:

"לסיכום האמור, ניתן לומר כי בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק. בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות, מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על מינוי מומחה רפואי מטעמו" (שם, ההדגשה אינה במקור).