ת"א 20861-08-16

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב לבצע עבודות בשטח הרכוש המשותף של המקרקעין הידועים כחלקה מס' 30 בגוש 30559.

בתחילה הוגשה הבקשה כנגד ארבעה משיבים שונים. בהחלטה שניתנה ביום 11.9.16 נמחקה הבקשה בעניינם של המשיבים 1 ו-4 וניתן צו מניעה בהיעדר התייצבות כנגד המשיב 3. הדיון נמשך בעניינו של המשיב 2 בלבד, מוחמד מחמוד שרוף (להלן: "המשיב").

בין הצדדים קיים סכסוך בנוגע לזכויות בדירה מס' 1 בקומת הקרקע בבניין הבנוי על המקרקעין הנ"ל (להלן: "דירת הקרקע"). המשיב 2 או בנו מחזיקים בדירת הקרקע מאז שנת 2012. בקשה שהגישו המבקשים למתן צו מניעה כנגד המשיבים האוסר עליהם לעשות עבודות בניה ושיפוץ בדירת הקרקע נדחתה מחמת שיהוי (ר' החלטת כב' השופט ארנברג מיום 9.8.16). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, שהדיון בה טרם הסתיים. הבקשה שבנדון מתייחסת אך ורק לעבודות ברכוש המשותף.

המשיב טען כי בניו הם בעלי הזכויות בקרקע החל משנת 2012, וכי אין כל יריבות בינו לבין המבקשים. לטענתו, אף את הזכויות שהיו לו בדירה מס' 4 בקומה הראשונה של הבניין בשנת 2006 העביר לבנו בשנת 2016. המשיב הוסיף וטען, כי לא ביצע כל עבודות בשטח הנכס ולא הזמין ביצוע עבודות. לטענתו, בנו הזמין ביצוע של עבודות לחיזוק הגדרות הרעועים שעמדו בפני סכנת קריסה ולשיפוץ הגינה הצמודה לדירת הקרקע שהיתה מוזנחת והיוותה מטרד ומקור לעכברים ונחשים. המשיב טען כי בנו לא התיימר להשתלט או לספח חלקים מהרכוש המשותף וכי המבקשים הם שהשתלטו על הרכוש המשותף ומשתמשים ב-4 חניות מתוך 6 כשבפועל הם זכאים לשתי חניות בלבד ובנוסף מונעים גישה לגג (המבקשים אישרו כי הם עושים שימוש במקומות החניה הנ"ל אך טענו כי מדובר רק ב-3 מקומות חניה; וכן אישרו כי הם מונעים מהמשיב ובניו גישה לגג - עמ' 11 לפרוטוקול, שו' 7 ואילך).

מהדיון שהתקיים לפניי ניתן היה להתרשם כי המשיב, הגם שלטענתו אינו בעל זכויות בדירות בבניין, מעורב בנעשה בבניין והשיפוצים במקום נעשו בניצוחו. לפיכך, אין לקבל את טענת היעדר היריבות.

בין הצדדים נטושה מחלוקת בעניין הזכויות בדירת הקרקע, וכפועל יוצא בזכויות ברכוש המשותף ובשימוש בו. איני רואה צורך להיכנס לפרטי הטענות במסגרת זו. טענות אלה דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי, אך בשלב זה ניתן לומר כי קיימת שאלה הראויה לבירור.