ת"א 20807-06-15

בפני בקשה לצו מניעה זמני, בה התקיים דיון במעמד הצדדים לאחר שניתן צו ארעי במעמד צד אחד.

עניינה של הבקשה – עבודות בניה שמבצע המשיב בחלקה 35/3 בגוש 7841 בטייבה, בנכס שהינו רכוש משותף של יורשי המנוח סוילח גאבר, כאשר המבקש הינו אחד מבניו ויורשיו של המנוח ואילו המשיב הינו בן אחיו של המבקש, מחמוד גאבר.

המבקש הצהיר, וגרסתו לא נסתרה, כי מדובר במבנה בו חמש יחידות דיור, מתוכן מחזיק המבקש בשלוש יחידות דיור ואילו המשיב מחזיק ביחידה אחת בקומת הקרקע בצד הצפון מזרחי של המגרש, אותה רכש מאח אחר של המבקש, אלעזים גאבר.

המבקש הצהיר, ועדותו לא נסתרה, כי המשיב החל לאחרונה לבנות בצד הצפוני של המגרש תוספת בניה, לגביה טען בפני המבקש כי יש לו היתר כדין. ביום 7.6.15 החל המשיב לפתוח פתחים (חלונות) ביחידת הדיור הקיימת, לשנות את חזית המבנה ולחפור פתחים בשטח השייך למבקש, כאשר לחלק מהפתחים יש גישה לחלק המוחזק ע"י המבקש. המבקש פנה למשיב, ולאחר שסורב – פנה לוועדה המקומית, כדי לבדוק אם קיים היתר בניה לפעולות אלה, ואזי התברר לו כי לא קיים היתר בניה לתוספת הבניה בכללותה ולעבודות הבניה המתבצעות כעת, בפרט.

המבקש הצהיר כי פקח הועדה המקומית, וליד טיבי, הגיע למקום וגילה כי העבודות המתבצעות מסכנות את המבנה הקיים, מאחר שנדרשת בדיקת יציבות המבנה, שהינו ישן, ע"י מומחה, ועל כן הוצא צו הפסקה מנהלי כנגד המשיב.

המבקש הצהיר, ועדותו לא נסתרה, כי חרף צו ההפסקה המנהלי, המשיך המשיב בביצוע העבודות.

המבקש טוען, כי נוכח סיכון המבנה הקיים במגרש, העדר היתר בניה, הפגיעה בחזית המבנה והפגיעה בשימוש הסביר ובחזקתו במקרקעין המשותפים, תוך ניצול זכויות בניה שאינן שייכות לו, פוגע המשיב בזכויות הקניין של המבקש, מפריע לשימושו הסביר בנכס ומסכן את בטיחות המבנה.

המבקש נחקר על תצהירו, וחזר או הוסיף על האמור בו.

המשיב הגיש תצהיר מטעמו, שאין בו משום סתירה לעובדות שנטענו ע"י המבקש, ואף לא טרח להתייצב לדיון (לטענת אביו – מחמת הצטננות) ולא ביקש לדחותו למועד אחר. המשיב אף לא הגיש מסמך כלשהו שיש בו לסתור את טענות המבקש.