ת"א 20798-12-12 לביא ואח' נ' צפרן שמעוני ואח'

1.לפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות ממגורים בבית משותף בבית שמש. התובעים דורשים מתן צו פינוי כנגד הנתבעת מכל המקרקעין שבבעלות התובעים, ולהורות לה להרוס את כל הבנייה שבנתה במקרקעין אלו. כן מתבקש בית המשפט למנות כונס נכסים לצורך ביצוע סעדים אלו, ולהתיר לתובעים לפצל את סעדיהם כך שבעתיד יוכלו לתבוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם, לטענתם.

2.הנתבעת טוענת כי בנתה בהתאם להסכמת הבעלים הקודם של בית התובעים, ועל פי היתר, ודורשת כי יינתן צו הקובע שהרכוש המשותף חולק בפועל בין הצדדים. עוד דורשת הנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד, כי התובעים יהרסו את הבניה שהקימו בחצר המשותפת, שהיא לטענתה ללא היתר ונבנתה ללא הסכמתה.

העובדות כפי שהתבררו במסגרת ההליך:

3.התובעים והנתבעת מתגוררים בבית דו משפחתי צמוד קרקע ברחוב הנשיא על סמטת אלון ב' בבית שמש והידועים כגוש 5211 חלקה 52. הבית רשום בשלכת רישום המקרקעין כבית משותף והתובעים הם הבעלים של תת חלקה 1 והנתבעת של תת חלקה 2.

4.בטרם אפנה לדון ברישום הבית הבית משותף אציין כי ביתם של התובעים היה בבעלות של סבו של התובע כ-40 שנים וכאשר הלך לעולמו, התובעים וילדיהם עברו לגור בביתו. התובעים מתגוררים בבית משנת 2007 לערך. הנתבעת מתגוררת בבית משנת 1989 וזאת לאחר שרכשה אותו ממשפחת אלבז, שגם התגוררה במקום כ-40 שנה.

5.על פי הרישומים במרשם הבתים המשותפים, סבו של התובע ומשפחת אלבז הסכימו בשעתו כי , התקנון המצוי הוא התקנון שחל על בית זה, והתשריט קובע כי הרכוש המשותף הוא החצר בלבד, שמסומנת כחלקה 3 והיא מחולקת בחלקים שווים בין התובעים לבין הנתבעת. אין בתשריט הצמדה של החצר או חלקים ממנה לדייר זה או אחר בבית והמשמעות היא שהחצר כולה אמורה להיות בבעלות משותפת של התובעים והנתבעת.

6.מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי יש פערים גדולים בין התשריט לבין השטח הבנוי בפועל, וכן בכל הנוגע לשימוש ולבניה בשטח שרשום כשטח משותף.

7.בפועל אין חולק כי שני הצדדים בנו ברכוש המשותף, ועשו בחלק מהרכוש המשותף שסמוך לביתם, כבתוך שלהם.

8.הנתבעת בנתה בחצר המשותפת בשתי הזדמנויות שונות ותחת נסיבות שונות. בשנים 1993 -1994 חידשה הנתבעת היתר שמשפחת אלבז הוציאו לבנייה בשטח המשותף ובנתה בסמוך לבית שלה, על החצר המשותפת הרחבה של הבית ששטחה 86.26 מ"ר. לטענת הנתבעת סבו של התובע הסכים להרחבה זו בשעתו ואף היה לה אישור בכתב, שכן אלמלא אישור זה לא הייתה מקבלת היתר בנייה. אישור זה לא הוצג בפני בית המשפט.