ת"א 20731-04-25 ברגמן נ' טאוב - פסקדין

תביעת לשון הרע שבה עותר התובע לחייב את הנתבע בפיצוי כספי בסך של 330,000 ₪. זאת, בטענה ש"ציוצים" של הנתבע ברשת החברתית "X" הוציאו את דיבתו רעה. דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.

רקע

התובע, ד"ר רונן ברגמן (להלן גם – "ברגמן"), הוא עיתונאי ידוע וחוקר בכיר המסקר ענייני ביטחון ומודיעין. בעבר היה חבר מערכת עיתון הארץ ומזה שנים הוא כותב בעיתון ניו-יורק טיימס ובאתר החדשות Ynet. לאורך הקריירה זכה ברגמן בשורה של פרסים על עבודתו העיתונאית. על-פי כתב התביעה, לברגמן תואר ראשון במשפטים שאותו הוא סיים הצטיינות והוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים ותואר דוקטור בהיסטוריה – שניהם מאוניברסיטת קיימבריג'.

הנתבע, ד"ר גדי טאוב (להלן גם – "טאוב"), הוא סופר, היסטוריון ועיתונאי. לפי כתב ההגנה הוא משמש מרצה בכיר בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. טאוב ידוע כמי שמפרסם את דעותיו בעניינים ציבוריים באמצעים שונים, ובכלל זה ברשתות חברתיות, במאמרים שאותם הוא מפרסם ובפודקאסט שאותו הוא מגיש בשם "שומר הסף".

ברגמן סיקר באופן נרחב את המלחמה באוקראינה ולאחר מעשי הטרור והזוועה של ארגון הטרור חמאס שהחלו ב-7 באוקטובר 2023 סיקר ברגמן את מלחמתה של מדינת ישראל באויביה. התביעה עוסקת בעיקרה בפרסומים הקשורים בפעולה מלחמתית שכונתה "מבצע הביפרים".

לפי פרסומים באמצעי התקשורת השונים, בימים 18-17 בחודש ספטמבר 2024 גרמה מערכת הביטחון של מדינת ישראל לפיצוץ "ביפרים" (זימוניות) ומכשירי קשר שנשאו מחבלי ארגון הטרור חיזבאללה באמצעות חומרי נפץ שהוטמנו בהם. המבצע המורכב, שכונה גם "מבצע הביפרים", גרם לפי דיווחים לפגיעה קשה בארגון הטרור. הימים הם ימי מלחמה; ימים שבהם עדיין הוחזקו בשבי ברצועת עזה אנשים שנחטפו ב-7 לאוקטובר.

ערב מבצע הביפרים, ביום 16.9.2024, פרסם ברגמן בעיתון ידיעות אחרונות מאמר שכותרתו "הסלמה בצפון עלולה להפוך למלחמה אזורית" (נספח 5 לתביעה). באותו מאמר כותב ברגמן, בין היתר, "גורמים בכירים בצה"ל ובחלקים אחרים של מערכת הביטחון מזהירים מפני 'צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון'". לפי אותם גורמים שהכתבה נסמכת על דבריהם, מדובר על החרפה משמעותית ומכוונת כולל פעולה קרקעית בלבנון ולדבריהם מדובר בתולדה של לחץ ציבורי על הממשלה בשל הירי על הצפון כאשר לממשלה יש צורך, לדברי אותו גורם (שצוטט במאמר), להראות שהיא "עושה משהו אבל המשהו הזה הוא הדבר המוטעה ביותר, המסוכן ביותר. בדיוק מה שנמנענו ממנו כל השנה האחרונה. במקום לפתור את הבעיה, הוא עלול לסבך אותנו בבעיה הרבה יותר קשה". עוד צוין, מפי אחד הגורמים, שקיימת מחלוקת בין צה"ל ובין הקבינט והממשלה. במאמר מתוארת גם התפתחות עמדותיהם של גורמים ביטחוניים ועמדות ראש הממשלה בעניין הלחימה בצפון הארץ אל מול ארגון הטרור חיזבאללה לאורך הזמן. צוין, בין היתר, שבנקודת הזמן שבה המאמר נכתב, לפי פרסומים מהימים האחרונים, עמדתו של ראש הממשלה היא שיש להוסיף כמטרה שלישית למטרות המלחמה את לבנון והחזרת התושבים בבטחה לבתיהם ו"הוא מתכנן מהלך אגרסיבי כדי לממש את המטרה הזו". לדעתו, "יציאה למלחמה בלבנון לא תפגע בלחץ הצבאי ברצועה ולא תסכן את הסיכוי לעסקת חטופים". מנגד, שר הביטחון "סבור שאין לנקוט מהלך כזה כי הוא עלול לפגוע בסיכוי להחזיר חטופים, בשל הצורך להסיט כוחות מעזה". בהמשך המאמר הוצגו חלוקי דעות גם בצה"ל בין מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד הצפון שדוגלים בפעולה עוצמתית אווירית וקרקעית, כאשר מנגד נכתב ש"אחרים, שהם הרוב, וגם חוות הדעת של הרמטכ"ל שתקבע בסופו של דבר את עמדת הצבא, סבורים כי יהיה זה מהלך שגוי בעת הזו, שגם לא יביא בהכרח לתנאים להחזרת התושבים לבתיהם, וגם כולל בתוכו סיכון חריף להסלמה...". המאמר מסתיים בכך ש"גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי התוכנית המבצעית הנוכחית, שמטרתה לכפות על חיזבאללה הסדר מדיני, 'תפורה בתפרים גסים ביותר ומסוכנת מאוד, עם פוטנציאל להידרדרות קשה'".