ת"א 20680-07-14 קבהא ואח' נ' תולי אחזקות בע"מ

1.בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. במרכז שתי התביעות מצוי רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מ.ר. 4664073.

בעת הגשת התביעות היה הרכב בחזקתה ובידיה של חברת תולי אחזקות בע"מ (להלן – "החברה"), והיה רשום על שם הגב' ניהאד קבהא (להלן - "ניהאד"), אשתו של באסם. אין מחלוקת שהבעלים הרשום הקודם של הרכב היתה החברה.

2.החברה טוענת כי הרכב שייך לה וכי מעולם לא מכרה אותו לניהאד או למי מטעמה. לטענתה, מעולם לא הסכימה להעביר את הבעלות ברכב וזו נרשמה על שם ניהאד ברמייה ושלא כדין ותוך שניהאד ובסאם זייפו מסמכים. תביעתה של החברה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה והיא הופנתה לא רק לניהאד ולבסאם קבהא אלא גם כנגד דואר ישראל ומשרד התחבורה, בטענה שאלה התרשלו בכך שאפשרו לניהאד ולבסאם להעביר את הבעלות ברכב על שמה של ניהאד, מבלי שהוצגו להם אישורים מתאימים או שעשו זאת על סמך מסמכים מזוייפים. לפיכך, עתרה החברה לסעד שיורה על ביטול רישומה של ניהאד כבעלים ברכב ועל רישומה של החברה כבעליו.

3.ניהאד ובסאם הגישו מצידם תביעה שבה עתרו לחייב את החברה למסור להם את הרכב, שלטענתם שייך להם. לטענתם, הם רכשו את הרכב תמורת הסכום של 68,000 ₪, שאותו שילמו במזומן לידי מנהל החברה, מר רמי אוחנה, וקיבלו ממנו את כל המסמכים הדרושים לשם העברת הבעלות ברכב.

לטענתם, הרכב נשאר בידי החברה שכן זו שכרה אותו מהם לחודש אחד, תמורת סך של 3000 ₪, ששולמו במזומן לידיו של באסם. עם תום החודש דרשו את הרכב , וחשבונית על התשלום ששילמו, אך החברה סירבה , ובמקום להעביר את הרכב והחשבונית, הגישה את המרצת הפתיחה. לכן, הוגשה גם התביעה מטעמם.

4.שני הצדדים הביאו ראיות ולאחר מכן הגישו טיעונים כתובים. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהמציאו הצדדים, בטענות הצדדים, ובכל המסמכים שבתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי על החברה למסור את החזקה ברכב לידיהם של ניהאד ובאסם.

כל אחד מהצדדים טען ארוכות בשאלה על מי מהצדדים מוטל הנטל להוכיח.

5.יצויין, כי את המחלוקת בתיקים שבפני יש להכריע אך ורק לפי שאלת הנטל. זאת, מאחר שמצאתי שאינני יכולה להאמין לגרסת מי מהצדדים.

העדויות שהובאו על ידי שני הצדדים היו רצופות סתירות והותירו רושם בלתי מהימן.