ת"א 20622-07-11

עניינה של החלטה זו בשתי בקשות שהוגשו על ידי התובעת. האחת, בקשה לחיוב נתבע 1, האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן: "הנתבע"), לדון בבקשה לשחרור נכס שהתובעת הגישה לו ביום 29.4.15. והשנייה, בקשה לחיוב היועץ המשפטי לממשלה להשיב לבקשה שהתובעת שיגרה אליו ביום 16.3.16.

בתמצית ייאמר, כי בתובענה אותה התובעת הגישה בתיק זה, היא עותרת לכך שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי הנכס אותו לטענתה רכשה בשנת 1998 מאדם בשם סאבא ברהם, אינו נכס נפקד, כולו או חלקו. על מנת לאפשר לתובעת לאסוף ראיות לצורך הוכחת טענתה זו (ובכלל זה איסוף נתונים על אודות מעמדם האזרחי של הפרטים נשוא התביעה), נעתרתי לבקשות למתן ארכה שהוגשו על ידי התובעת מעת לעת.

בינתיים, בעוד התובעת עוסקת באיסוף נתונים וראיות לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית, ניתן ביום 15.4.15 על ידי בית המשפט העליון פסק דין בע"א 5931/06; ע"א 2038/09 דאוד חטאב חסין ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים. פסק דין זה הביא את התובעת לפעול במסלול חלופי. התובעת לא זנחה אמנם את טענתה כי הנכס מושא התובענה אינו נכס נפקד, ואולם לנוכח הקביעות שנקבעו בפסק הדין האמור, פנתה התובעת ביום 29.4.15 לנתבע בבקשה שיורה על שחרור הנכס, בהתאם לסעיף 28 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950. ב"הודעה לבית המשפט" אותה הגישה התובעת ביום 12.7.15 נאמר על ידה, כי "בנסיבות אלה, נראה כי התיק דנן טרם בשל להגשת תצהירי עדות ראשית. למעשה, ייתכן מאוד כי התיק יתייתר היה ותינתן החלטה חיובית בבקשת השחרור התלויה ועומדת" (סעיף 8 להודעה). התובעת ביקשה כי בית המשפט יותיר את התיק תלוי ועומד, תוך עדכון בית המשפט מעת לעת בדבר ההליכים הנוגעים לבקשת השחרור שהגישה.

תקוותה של התובעת לכך שהליכה במסלול החלופי תהיה קלה ומהירה ותביא לתוצאה לה היא מצפה, נכזבה. זאת שכן לדברי הנתבע, תנאי מקדמי לכך שהוא ידון בבקשות מסוג זה שהגישה התובעת הוא, שהבקשה תוגש על ידי הנפקד עצמו ולא על ידי מי שטוען כי רכש מהנפקד את זכויותיו, כפי שהדבר בענייננו. מטעם זה, נמנע הנתבע מלדון בבקשה לגופה.

יש לציין, כי בדיון שהתקיים 22.2.16 בית המשפט העלה הצעה שלפיה, מי שנטען כלפיו שהוא נפקד ימסור לב"כ התובעת או לכל עורך דין אחר ייפוי כוח עדכני בו הוא מסמיך את מיופה הכוח לייצג אותו בהליכי השחרור. הצעה אחרת שהועלתה על ידי בית המשפט היא, שמי שנטען כלפיו שהוא נפקד יתייצב בעצמו בפני הנתבע ויגיש את הבקשה. מה"תגובה לבקשה לשחרור נכס" שהוגשה ביום 13.3.16 על ידי הנתבע עולה, כי הוא אינו שולל את האפשרות שבקשת השחרור תוגש על ידי מיופה כוחו של הנפקד ולא על ידי הנפקד עצמו. עם זאת, מתגובת הנתבע ומתשובת התובעת לתגובה עולה, שבין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה מיהו "הנפקד" שצריך להגיש את בקשת השחרור. בעוד שהתובעת סבורה, שגם אם נלך לשיטת הנתבע מי שצריך להגיש את הבקשה הוא האדם שמכר לה את הנכס, היינו מר סאבא ברהם, הנתבע סבור כי מי שצריך להגיש את הבקשה הם חוליות שקדמו למר ברהם בשרשרת העברת הזכויות, היינו שלושה מתוך חמשת דודיו של מר סאבא ברהם והם: ג'ודה, חלווה ונעמה ברהם, או יורשיהם. כך או כך, במענה להצעות שהוצעו על ידי בית המשפט, התובעת לא מסרה הודעה שלפיה מר סאבא ברהם מסר לה ייפוי כוח עדכני המסמיך את בא כוחה או עורך דין אחר לשחרר את הנכס, והיא גם לא מסרה כי הוא מוכן להגיע לישראל מהארץ בו לפי הטענה הוא מתגורר, מקסיקו, על מנת להגיש בעצמו את הבקשה.

הנה כי כן, בין הצדדים ישנה מחלוקת בשאלה, האם התובעת עצמה רשאית להגיש את הבקשה, כטענתה, או שהבקשה צריכה להיות מוגשת על ידי חוליות שקדמו לתובעת בשרשרת העברת הזכויות (או בא כוחם), כטענת הנתבע. אם תתקבל טענת הנתבע כי התובעת אינה רשאית להגיש את הבקשה בעצמה, מתעוררת השאלה מיהן החוליות הקודמות שרשאיות להגיש את הבקשה.