ת"א 2062-06-10 אלתר נ' האגר

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבעת (להלן: המבקשת) להורות לתובע (להלן: המשיב) "לגלות כל מסמך כולל קבלות, צ'קים ותשלומים" אשר התקבלו לידיו מ-3 גופים שונים ומ-12 מאנשים פרטיים (כשרוב השמות בקטגוריה זו כללו רק שם משפחה).

מאחר והרקע הדיוני הינו נחוץ לצורך בחינת הבקשה, אביא את עיקריו להלן:

• ההוכחות בתיק נשמעו על ידי כב' השופט א' שוורץ, וביום 3/11/13 ניתן בתיק פסק דין.

   

• במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, שהמבקשת בצעה הפרה יסודית של ההסכם המכר שנחתם בין הצדדים, כשלנוכח הפרה זו, דין ההסכם להתבטל ועל הצדדים לבצע השבה הדדית של מה שקיבלו מכוחו של ההסכם.

   

  בתוך כך, נקבע כי על המבקשת להשיב למשיב את השיקים שאישיים שקבלה ממנו (בסך של 623,653 ₪), כשמאידך, אין לה את הזכות לקבלת השיקים ששייכים לעמותת "הגה" ושממילא הופקדו בחשבונה של העמותה.

   

• המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"א 38730-12-13). במסגרת הדיון שהתקיים בערעור ביום 18/2/15 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט המחוז לפיה :

   

  "הערעור יתקבל במובן זה שעניין השבת השיקים מהמערערת למשיב בסך 623,000 ש"ח יבחן שוב בבימ"ש קמא. היינו, יבוטל האמור בסעיף 47 סיפא לפסה"ד לפיו: "לגב' האגר אין זכות לקבלת השיקים ששייכים לעמותת הגה ושממילא הופקדו בחשבונה".