ת"א 20595-10-11 מינה חניפס נ' חברת ג'וגאליש בע"מ

בפני בקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהעדרה, ביום 25.1.2012.

התביעה עניינה ביטול הסכם למכירת זכויות בדירה באילת, בטענה של אי תשלום מלוא התמורה.

כנטען בכתב התביעה התובעת טענה כי עד היום לא קיבלה יתרת מחיר התמורה בסך של 105,000 ₪ ובהינתן האמור ובהינתן מחלוקות בדבר הסדרת תשלומי הארנונה לשם קבלת אישור להעברת הזכויות עתרה לביטול הסכם המכר והשבת הדירה לחזקתה וכן לקבלת פיצוי בסך 180,000 ₪.

לטענת הנתבעת לא קיבלה זימון כדין לתביעה הנדונה וכי בפועל עותק מכתב התביעה נמסר לפקידה במשרד רואה חשבון המייצג אותה, מבלי שהדבר הועבר לידיעתה.

אשר לפסק הדין נטען, כי לא קיבלה כל מסירה של פסק הדין וכי לראשונה נודע לה דבר קיומו של פסק הדין רק בחודש מאי שנה זו.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה לבית המשפט ביום 9.6.15.

הנתבעת הוסיפה וטענה ארוכות באשר לסיכויי הצלחת הגנתה כשעיקר טענתה, כי מלוא התמורה החוזית, בסך בשקלים השווה ל - 165,000 $, שולמה על פי הוראות ההסכם. כך טענה כי סך בשקלים השווה ל-30,000 $ שולם ישירות לידי התובעת במעמד חתימת ההסכם, והיתרה בשקלים השווה לסך של 135,000$ שולם לנאמן, עליו הסכימו הצדדים בהסכם המכר, הוא עו"ד צמח.

לטענת הנתבעת, חלק מהכספים שחרר הנאמן לידי התובעת והחלק האחר נמצא עדיין ברשותו מאחר והתובעת טרם הסדירה את נושא סילוק חובות הארנונה לעיריית אילת כדי לקבל אישור עיריה להעברת הזכויות בדירה על שם הנתבעת.

בהינתן האמור טענה, כי אין בסיס לתביעת התובעת וגם אם ימצא כי נפל מחדל כלשהו בחלקה, מן הראוי לתת את המשקל המרבי לסיכויי הצלחתה בהגנתה, נוכח תביעה משוללת כל יסוד עובדתי.

ב"כ התובעת ביקש לדחות טענות התובעת וטען כי כתב התביעה הומצא כדין לידי הנתבעת, אשר כתובתה באותם זמנים היה משרדו של רואה חשבון באילת.

אשר להמצאת פסק הדין טען, כי מרישום שנמצא במסמכי העירייה עולה כי הנתבעת ידעה אודות פסק הדין כבר בחודש דצמבר 2012, עת קיבלה דרישה לתשלום חוב ארנונה מעיריית אילת.

אשר לסיכויי הצלחה בתביעה טען, כי הנתבעת כשלה בהסדרת חובות הארנונה אל מול עיריית אילת וכי מחדליה הם אלו שעיכבו שחרור הכספים מידי הנאמן.

לאחר שחזרתי ושמעתי טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין וזאת בהינתן סיכויי הצלחה ממשיים של הנתבעת להתגונן מפני התביעה הנדונה.

אשר להמצאת כתב התביעה לידי הנתבעת, סבורה אנכי כי בוצעה מסירה כדין בהינתן העובדה שכתובת הנתבעת היה משרדו של רואה חשבון המייצג אותה, לשם בוצעה המסירה.