- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 20509-09-15 ברגר ואח' נ' ויסנר
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
20509-09-15
22.6.2016 |
|
בפני השופטת: כרמלה האפט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים (התובעים): אלי (אלישבע) ויסנר |
המשיבה (הנתבעת): 1. פקע ברגר 2. אילה אברמוביץ' 3. מוניקה מניז'ה בינדר 4. יהודית עידה שפלן 5. גרטרוד (רות) קוטשר |
| החלטה | |
|
בפני בקשה לפיצול סעדים לאחר שהתובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה לסילוק יד משימוש ברכוש המשותף בבניין.
בסעיף 2 לבקשה מבקשים התובעים להתיר להם להגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית נפרדת בגין דמי שימוש, פיצוי או כל תשלום אחר, לאחר שלטענתם טרם התגבש מלוא הנזק שנגרם להם.
אזכיר כי קיימת אבחנה בין תביעה כספית בגין נזקים כספיים שונים שנגרמו לתובעים לרבות תביעה לתשלום פיצוי, לבין תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים.
כך ולעניין תביעה כספית רגילה, צודקת הנתבעת בטענתה לפיה אל לו לבית המשפט לאפשר לצד להטריד את היריב בתביעות שונות, שעה שבמועד הגשת התביעה הראשונה התגבשו מלוא הסעדים. ממילא עיון בבקשה אינו מפרט את מהות הנזק שנגרם לתובעים או מדוע הוא טרם התגבש.
מאידך שונים פני הדברים בהתייחס לתביעה לתשלום דמי שימוש ראויים.
אפנה בעניין זה לדבריו של א' גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית, תשס"ט), 127-128), לפיהם:
"בתביעות לסילוק יד ותשלום דמי שימוש – אין גם צורך בהיתר לפיצול סעדים כאשר בעל המקרקעין תובע בנפרד סילוק יד וכן דמי שימוש ראויים. אין מדובר בשני סעדים אלא בשתי עילות תביעה נפרדות: האחת, הרשות שניתנה לנתבע להתגורר בנכס בוטלה, ולפיכך עליו לפנותו; השנייה, זכותו של התובע לקבל דמי שימוש ראויים תמורת החזקתו של הנתבע בנכס מיום ביטול הרשות ועד פינוי הנכס, שיסודותיה נטועים ביני עשיית עושר ולא במשפט (רע"א 1156/02 חיר נ' לידאי פ"ד נז (3) 949).
הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעיון בתגובת הנתבעת מעלה כי לטענתה ניתנה לה רשות להשתמש ברכוש המשותף בידיעת ובהסכמת חלק מדיירי הבניין, ביניהם גם חלק מהתובעים בתביעה שבפניי.
משכך לאחר הכרעה בתביעה שבפניי לסילוק יד, וככל שזו תתקבל, תקום לתובעים זכות אוטומטית להגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת בגין תשלום דמי שימוש ראויים (בשונה מעילות תביעה כספיות אחרות).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
