ת"א 20465-04-14 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' נמר ואח'

א. כללי

1. לפניי תובענה שהגישה רשות מקרקעי ישראל, לסילוק יד הנתבעים ממקרקעין הרשומים כגוש 31228 חלקות 2-18, בירושלים (להלן: המקרקעין).

   ב. רקע עובדתי ודיוני רלוונטי

2. ביחס למקרקעין ננקטו עוד בשנת 1970 הליכי הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 (להלן: פקודת הקרקעות (רכישה)). בעקבות אותם הליכים, נרשמה התובעת בשנת 2012 כבעלת המקרקעין, וככזו עתרה לסלק מהם את ידם של הנתבעים.

3. בכתב הגנתם מעלים הנתבעים טענות נגד תוקפה של הפקעת המקרקעין. כך, הנתבעים טוענים כי המטרה הציבורית שלשמה הופקעו המקרקעין נותרה עמומה לאורך כל השנים, וכי בכל מקרה פרק הזמן שחלף מאז הליכי ההפקעה ועד לפעולות שנקטה התובעת לצורך קבלת חזקה במקרקעין מלמד על זניחת אותה מטרה. לפיכך, כך טוענים הנתבעים, "יש להורות על השבת [המקרקעין] לבעלים", כלשונם. עוד טוענים הנתבעים כי "פעולת ההפקעה נעשתה משיקולים פוליטיים-לאומיים, אשר מהווים שיקולים זרים ובלתי ענייניים ואשר אינם קשורים למטרות החוק", כדבריהם. מעבר לטענות נגד תוקפה של הפקעת המקרקעין, לא העלו הנתבעים בכתב הגנתם טענה אחרת כלשהי. יצוין כי נתבע 5 כלל לא טען בכתב ההגנה שהוא בעל זכויות במקרקעין (ראו: סעיף 6 לכתב ההגנה).

4. בהתחשב באופיין של טענות הנתבעים ובמסגרת המתאימה לכאורה להעלותן, כפי שיפורט להלן, הועלתה בקדם המשפט מיום 29.4.15 הצעה שלפיה יינתן פסק דין המורה על סילוק ידם של הנתבעים מן המקרקעין, מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בטענות כל צד בנוגע לחוקיות ההפקעה ותוקפה, ומבלי שיהיה בכך כדי למנוע מן הנתבעים לעתור לביטול ההפקעה בהליך מתאים. עוד הוצע כי פסק הדין שיינתן בתובענה יוכפף לתוצאת אותו הליך, אם יוגש, והמועד שייקבע לסילוק היד יהיה כזה שיאפשר לנתבעים לפנות בהליך כאמור, לרבות בבקשה להשעיית הליכי ביצועו של פסק הדין, בטרם יהיה עליהם לסלק את ידם מן המקרקעין מכוחו.

5. הנתבעים הודיעו כי ההצעה נשקלת על ידם בחיוב וביקשו הארכת מועד להגשת עמדתם (בקשה מיום 17.5.15). לאחר שהות הודיעה עו"ד האלה חמדאן בשם נתבעים 5-6 כי הם אכן מתעתדים להגיש הליך שבו יעתרו לביטול ההפקעה, כאמור. נתבעים אלה הוסיפו כי בכל מקרה יש לסלק את התובענה שכאן על הסף, אם כי הנימוקים לבקשת הסילוק לא הובהרו די צורכם. אשר לנתבעים 1-4, הרי שהם הודיעו לבסוף כי אינם מסכימים להצעה, בלא נימוק.

6. בנסיבות אלה, ביקשתי את התייחסות הצדדים לשאלה שהועלתה כבר בקדם המשפט ועמדה בבסיס ההצעה הנזכרת, והיא האם יש מקום לאפשר העלאת טענות נגד תוקפה של ההפקעה במסגרת התובענה האזרחית שלפניי. התובעת הגישה את התייחסותה, נתבעים 1-4 השיבו להתייחסות התובעת, ואילו נתבעים 5-6 (שכאמור הודיעו עוד קודם לכן על כוונתם לעתור לביטול ההפקעה בהליך מתאים) נמנעו מלעשות כן.

7. קדם משפט נוסף בהליך התקיים ביום 19.10.15, ובעקבותיו הוארך לפנים משורת הדין המועד להגשת התייחסותם הנזכרת של נתבעים 5-6. בסופו של דבר הגיש נתבע 6 את התייחסותו ביום 9.11.15, ובה טען כי בית המשפט כלל לא היה מוסמך להורות לצדדים להגיש את ההתייחסות הנזכרת בשלב קדם המשפט, בין היתר משום שאין חולק כי לבית משפט זה קיימת סמכות לדון בתוקפה של הפקעת המקרקעין ב"תקיפה עקיפה", ומשום שבכל מקרה יהיה צורך לשמוע ראיות בהליך. לפיכך, כך נטען, השלב שבו יש להכריע בשאלה האם ראוי לדון בטענות נגד תוקפה של ההפקעה בתובענה שכאן הוא במסגרת פסק דין שיינתן לאחר שמיעת ראיות.