ת"א 20465-03-15 בל ואח' נ' לוי ואח'

מונחת בפניי בקשת המבקש, שהינו הנתבע (להלן: "המבקש"), לחייב את המשיבה, שהינה התובעת (להלן: "המשיבה"), בהבטחת ערובה להבטחת הוצאות משפט, מכוח הוראות תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד) – 1984 (להלן: "התקנות").

רקע:

1.על מנת לסבר את האוזן עסקינן בתביעה שעניינה בהסכם שכירותש מיום 11.01.2014 (להלן: "הסכם השכירות") , שנחתם בין הצדדים.

המדובר בדירה (להלן: "הדירה") בת ארבעה חדרים בעיר חולון.

2.לטענת המשיבה, נתגלו בדירה ליקויי רטיבות, ובגין כך נגרמו לה נזקים, ומכאן תביעתה.

3.מנגד, הגיש המבקש תביעה שכנגד, ולשיטתו, המשיבה מנעה את תיקון הליקויים בדירה, ככל שאלה קיימים, הגם שהייתה פתוחה בפניה הדרך לפנות את הדירה, תוך מתן הודעה חד צדדית.

4.לא זו אף זו, הובא בפניי כי במסגרת תביעת פינוי כנגד המשיבה, וביום 30.11.2015 פינתה את הדירה.

בתמצית טענות הצדדים:

5.לטענת המבקש, המשיבה נוהגת לנהל הליכים משפטיים כדבר שבשגרה, תוך שהיא נהנית מייצוג משפטי חינם על ידי הלשכה לסיוע משפטי.