ת"א 20432-10-13 קולקובסקי נ' פרו ואח'

התובעת עתרה לחתימה על פסיקתא בהתאם להחלטה מיום 3.5.16. הנתבעים 2-4 מתנגדים לחלק מרכיבי הפסיקתא. אתייחס לסוגיות שהעלו בתגובתם.

לענין הרכיב הראשון: הנתבעים 2-4 גרסו כי שולם סך 10,000$, ובתשובה נטען כי אכן סכום זה הועבר אך ללא שערוכו, המגיע כדי 19,914 ₪. נוסח רכיב זה בפסיקתא מדוייק בהתאם להסכמת הצדדים המוזכרת בהחלטתי מיום 3.5.16, והנתבעים 2-4 לא חולקים על כך שהסכום אמור להיות משוערך כדין.

לפיכך יש לחתום על הפסיקתא לפי הנוסח שהוסכם וחזקה על התובע שאם תפתח תיק הוצל"פ תציין את התשלום על חשבון. אם לא תעשה כן יוכלו הנתבעים 2-4 לטעון טענת "פרעתי" לגבי חלק מהסכום.

לענין הרכיב השני: רכיב זה מתייחס לחובת הנתבעים 2-4 לשאת בכל תשלומי המס ואין חולק כי כך הוסכם. ממילא יש לאשר רכיב זה ואם קויים, אזי לא תהא כל טרוניה כלפי הנתבעים 2-4 בענין.

לענין הרכיב השלישי: פיצוי מוסכם בסך 40,000 ₪ אם לא ישלמו הנתבעים 2-4 את המיסים האמורים במועד עליו הוסכם. בקשת הנתבעים 2-4 לדחות את מועד התשלום ולבטל את הפיצוי המוסכם נדחתה בהחלטות קודמות, לרבות מיום 27.6.16, ולפיכך יש לאשר רכיב זה בפסיקתא.

לענין הרכיב הרביעי: הוצאות עדים וגרפולוג, משוערכים כדין. בהחלטה מיום 3.5.16 נקבע כי הוצאות אלה ישולמו לפי קבלות ובתגובה חולקים הנתבעים על עצם החיוב בהוצאות אלה. טענה זו הינה טענה ערעורית ואין מקומה בתגובה לבקשה לאישור פסיקתא, הבודקת את נכונות ההוצאות בלבד.

אשר להוצאות לגרפולוג ע"ס 9,118 ₪, לרבות למומחה בימ"ש, הרי שמדובר על הוצאות סבירות למומחים ויש לאשרן.

פסיקתא נחתמת בנפרד. הטענות בתגובה חסרות בסיס אך לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.