ת"א 20432-10-13 קולקובסקי נ' פרו ואח'

בפני בקשות מאת הנתבעים 2-4 (להלן: "הנתבעים") מיום 17.5.16 וכן מיום 14.6.16 להארכת מועד לקיום חיובים שהוטלו עליהם בפסק דין. בבקשה הראשונה נתבקשה ארכה עד 30.5.16 ובשניה ללא ציון מועד כלשהו.

תגובות מצד התובעת הוגשו ביום 19.5.16 וכן ביום 21.6.16. תשובה מטעם הנתבעים הוגשה ביום 26.6.16.

כרקע אציין, כי ביום 10.2.16 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו אומצה הצעת בית המשפט המופיעה בפרוטוקול הדיון מיום 21.12.15, בצרוף תיקונים המופיעים בפרוטוקול הדיון מיום 10.2.16. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין.

בהסכם הפשרה נקבע, בין היתר, כי הנתבעים יישאו בתשלומי המס החלים על עסקת המקרקעין נשוא התובענה, תוך 90 ימים, וכן תינתן החלטה נוספת בדבר הוצאות המשפט.

ביום 3.5.16 ניתנה החלטה משלימה לעניין ההוצאות (להלן: "ההחלטה המשלימה").

בסעיף 4 להחלטה המשלימה נפסקו הוצאות משפט. בסעיף 5 נקבעה סנקציה במקרה של אי תשלום מיסים במועד שנקצב, כאמור בהסכם הפשרה.

בתגובות התובעת נטען כי בקשת הנתבעים לקונית ולא נתמכה בתצהיר. המועדים נקבעו לפי הסכם הפשרה ובקשת הנתבעים הוגשה לאחר חלוף המועדים שנקבעו. בנוסף, לא התקיימו נסיבות המצדיקות את מתן הארכה המבוקשת.

בתשובת הנתבעים נטען כי נעשו מאמצים להגיע להסדר מול רשויות המסים להפחתת תשלום מס שבח, דבר אשר נמשך למעלה מהצפוי שלא באשמתם.