ת"א 20405-03-15 טורובסקי נ' בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ ואח'

לפני בקשת נתבעת 2, חברת הביטוח הראל ( להלן: "המבקשת" ) לדחיית תביעת התובעת ( להלן: "המשיבה" ) מחמת התיישנות וכן מחמת העדר עילה או יריבות. לטענתה, מדובר בתביעה לכיסוי יתרת תשלומי המשכנתא בשל פטירת המבוטח יוסף טורובסקי ז"ל ( להלן: "יוסף ז"ל" ) ביום 19.8.05 וכיסוי יתרת המשכנתא שנלקחה על ידו מנתבעת 1. לדברי המבקשת, "מקרה ביטוח" לפי סעיף 41 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 הנו יום מותו של המבוטח או הגיעו לגיל מסויים או מקרה אחר בחייו למעט תאונה, מחלה ונכות. התיישנות תביעה בגין "מקרה ביטוח" הנה 3 שנים לפי סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981, לפיכך חלה במקרה זה התיישנות שכן התביעה הוגשה בחלוף 10 שנים ממועד קרות "מקרה הביטוח" ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.

לחילופין טוענת המבקשת לטעון כי גם לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, חלה במקרה זה התיישנות, כיוון שמדובר בתביעה שהוגשה כ-10 שנים מקרות האירוע נשוא התביעה ויש לדחותה. לטענת המבקשת, כיוון שהמשיבה לא העלתה כל טענה שיש בה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות של תביעתה , עד עכשיו ,הנה מושתקת מלהעלותם כעת.

בנוסף טוענת המבקשת, כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף היות ותקופת הביטוח של יוסף טורובסקי ז"ל הסתיימה עם הגיעו לגיל 60 בהתאם לתנאי הפוליסה ולכן ביום פטירתו לא היו לו כיסויים ביטוחיים מכוח הפוליסה אצלה. בעניין זה מפנה המבקשת לתצהיר המשיבה לפיו הנה מאשרת כי ביום 12.9.00 שלושה ימים לפני שמלאו ליוסף ז"ל 60 שנה, ביקש להסב את פוליסת הביטוח לנתבעת 3 וכי היה ידוע למשיבה וליוסף ז"ל כי הם מבוטחים בביטוח שבמקרה פטירה מוקדמת של אחד מהם תכוסה ההלוואה ע"י הנתבעת 3. מכאן טוענת המבקשת, עולה המסקנה כי יוסף ז"ל ידע בהגיעו לגיל 60 שהסתיימה הפוליסה אצל המבקשת.

המשיבה טוענת בתגובתה כי דין הבקשה להידחות שכן לטענתה לא חלה התיישנות במקרה זה, שכן רק ביום 11.1.12 קיבלה מפקידה בבנק ירושלים עותק מפוליסת ביטוח החיים ופנתה למבקשת. לטענתה, רק ביום 27.10.13 נמסרה לה תשובת המבקשת ממנה למדה כי ישנה פוליסה שנושאת מס' אחר ולא כפי שנמסר לה עד למועד זה כאילו אין פוליסה על שם בעלה. לשיטת המשיבה מדובר בנתון חדש ומהותי כהגדרתה ואשר בגינו לא חלה התיישנות.

המבקשת בתשובתה טוענת, כי אין באמור בתגובת המשיבה כדי לדחות את הטענות שהעלתה בבקשתה שכן המשיבה לא הציגה כל מסמך שיש בו כדי להקים למשיבה עילת תביעה או לחילופין להאריך את תקופת ההתיישנות..

דיון:

בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".

בהתאם לפסיקה, ככלל, בקשה לסילוק על הסף, תתקבל רק במקרים חריגים ומיוחדים:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו. עוד נקבע כי, בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' , ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה  ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח'. 

למשיבה טענות רבות נגד המבקשת, ביניהן טענות לפיהן המבקשת הפרה חובות חקוקות, הפרה את חובת תום הלב שחלה עליה, הפרה את חובת הזהירות שחלה עליה ועשתה עושר שלא במשפט בכך שהמשיכה לגבות ממנה את הפרמיה עבור הפוליסה גם לאחר פטירת בעלה ז"ל של המשיבה ( סעיף 36 לכתב התביעה ). כמו כן טוענת ה משיבה שנודע לה רק ביום 9.5.13 לאחר קבלת תיק המשכנתא שבעלה ז"ל חתם על פוליסת ביטוח אצל המבקשת. מדובר בטענות שיש להכריע בהן רק לאחר שמיעת ראיות הצדדים. לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה, בטרם שמיעת הצדדים באם חלה התיישנות על התביעה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.