ת"א 20399-06-12 לוי נ' בית חולים ממשלתי וולפסון

1.לפניי שתי בקשות: האחת, בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מאחר והתובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמה. השנייה, בקשת התובעת לפטור מהגשת חוות דעת רפואית וכי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו שבשכרו תשא הנתבעת לחילופין ביקשה התובעת ארכה להגשת חוות דעת רפואית.

הבקשות הוגשו במסגרת תביעה לפיצויים על פי פקודת הנזיקין בגין נזקים אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מטיפול רפואי רשלני אשר ניתן לה על ידי הנתבעת.

לכתב התביעה לא צירפה המבקשת חוות דעת מטעמה ורק לאחר שהגישה הנתבעת בקשתה לדחייה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

2.בבקשתה לדחייה התובענה על הסף, טענה הנתבעת, כי משהוגשה תביעה בעניין שברפואה, התובעת נדרשת להוכיח טענותיה באמצעות הגשת חוות דעת מומחה, כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משלא פעלה התובעת להגשת חוות דעת מומחה להוכחת תביעתה, דין התביעה להידחות.

התובעת בתגובה, טענה כי בשל קושי כלכלי לא צרפה חוות דעת מטעמה וצרפה לתגובתה, בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

3.בדיון שהתקיים לפני ביום 3/10/13, חזרו הצדדים על טענותיהם. בהחלטתי בתום הישיבה מיום 3/10/13 הצעתי לצדדים לבוא ביניהם בדברים וככל שלא תושג הסכמה, תגיש הנתבעת תגובתה לבקשה למינוי מומחה ולתובעת נשמרה זכות תגובה בתוך 10 ימים לאחר מכן.

ביום 8/6/14 הגישה הנתבעת תגובה לבקשה למינוי מומחה, הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי פטור מהגשת חוות דעת מומחה יינתן כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו, התובעת לא הוכיחה שהמקרה דנן מצדיק פטור מהגשת חוות דעת רפואית בתביעה שעילתה רשלנות רפואית. כן טענה הנתבעת, כי מצבה הכלכלי של התובעת באופן שאינו מאפשר לה לשאת בתשלום האגרה לא הוכח, בשל העדר התייחסות לנסיונות גיוס האגרה החלה והעדר פירוט בבקשה.

דיון:

4.תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה:

"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו ".