ת"א 20373-02-13

1.בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 3.5.15 בהעדר הגנה כנגד המבקש, צד ג', בהודעה לצד שלישי שהוגשה ע"י המשיבה נגדו (להלן: "פסק הדין").

2.המשיבה מתנגדת לבקשה, וצדדים אחרים בתיק הסכימו לבקשה או שהשאירוה לשיקול דעת בית המשפט.

3.בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, עליו לשקול שני שיקולים מצטברים, הראשון: סיבת המחדל, והשני: סיכויי הגנתו של המבקש למקרה שיבוטל פסק הדין.

הפסיקה קבעה כי יש לייחס לשיקול השני את המשקל המכריע מתוך מטרה להגיע לחקר האמת, ולתת לכל בעל דין את יומו, כשניתן לפצות את הצד שכנגד על מחדלו של המבקש באמצות פסיקת הוצאות משפט.

4.באשר לסיבת המחדל, טוען המבקש כי הוא שגר בפקס. את כתב ההגנה, אך משום מה לא הגיע כתב ההגנה ליעדו. מעיון בכתב ההגנה שצורף לבקשה הראשונה לביטול פסק הדין, בקשה מס' 29, עולה כי כתב ההגנה אכן נשלח לפקס. של בית המשפט ביום 29.4.15.

5.ב"כ המשיבה טוען כי במועד זה חלף המועד להגשת כתב הגנה, מאחר וההודעה לצד שלישי נמסרה במסירה אישית למבקש עוד מיום 4.3.15, לפיכך היה עליו להגיש כתב הגנה עד יום 12.4.15.

6.לא ברור מדוע כתב ההגנה של צד שלישי לא מופיע בתיק האלקטרוני עד היום בתיקיית כתבי טענות. בכל מקרה ברגע שמוגש כתב ההגנה טרם מתן פסק דין, היה מן הראוי להימנע ממתן פסק דין כאמור, ואם ניתן לאחר הגשת כתב ההגנה, הרי יש להורות על ביטולו.

7.מעבר לאמור לעיל, הרי מעיון בכתב ההגנה של המבקש עולה כי בפיו טענות הגנה ראויות, שיש לדון ולהכריע בהן לגופן במסגרת בירור התביעה לגופה.

8.לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

9.המזכירות תסרוק את כתב ההגנה שצורף לבקשה מס' 29 לתיקיית כתבי הטענות. צד ג' ידאג להתייצב לדיון הקבוע ביום 21.9.15.